עדויות רבות מציעות כי לתה ירוק השפעה מגנה אפשרית מפני סוגים שונים של מחלות ממאירות. עם זאת, הנתונים בנושא אינם חד-משמעיים.

ההשפעות המגנות של תה ירוק מפני מספר סוגי מחלות ממאירות הודגמו במודלים מעבדתיים, כולל ממאירויות במערכת העיכול, ריאה, ערמונית, שד ועור. מנגנוני הפעולה המוצעים כוללים השפעות נוגדות-חמצון, עיכוב מעבר אותות גורמי גדילה והגברת פעילות כימותרפית.

חלק גדול מהמחקרים עד כה, הן מעבדתיים והן קליניים, והצעות למחקרים עתידיים מפורטים בשתי סקירות שפורסמו בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition.

במאמר אחד סקרו חוקרים את המחקרים האפידמיולוגים שבחנו את הקשר בין ממאירות של הוושט וצריכת תה ירוק באוכלוסיות אסייאתיות, בהן היארעות גבוהה של סרטן הוושט וצריכה רבה של תה ירוק. מבין 15 מחקרים כאלו, שישה דיווחו על ירידה משמעותית בסיכון לסרטן הוושט בעקבות צריכת כמות רבה של תה ירוק, ארבעה דיווחו על סיכון מופחת אך לא משמעותית, שלושה דיווחו על קשר חיובי משמעותי בין צריכת תה ובין הסיכון לסרטן הוושט, ושני מחקרים לא דיווחו על קשר בין השניים.

סקירות אחרות הדגימו חוסר-עקביות דומה עם ממאירויות שונות, כולל מעי גס, כבד, שד וערמונית.

בעתיד, יש לערוך מחקרים התערבותיים בשלב 2 להבנת המנגנון הביולוגי של פוליפנולים בתה ירוק או מרכיבים אחרים בבני אדם, מאחר והנתונים לפיהם ההשפעה המגנה של תה מפני מחלות ממאירות מבוססים בעיקר על מחקרים מעבדתיים ובבעלי חיים.

חוקרים אחרים מפנסילבניה בחנו ניסויים ומחקרים בבני אדם. הם מדווחים כי יש עדויות לפיהן תה ירוק מעכב התפתחות גידולים וכי לתה שחור השפעה מגנה דומה, אם כי מספר קטן יותר של מחקרים בחן סוג תה זה. תכולת הפוליפנולים בתה, ביחד עם תכולת הקפאין, עשויה להיות אחראית להשפעה המגנה של תה ירוק.

בסקירה המקיפה של הנתונים הזמינים ממחקרים בבעלי חיים ובבני אדם הם מדווחים כי מספר המחקרים בבני אדם שבחנו ישירות את ההשפעות של תה ירוק על התקדמות ממאירות הוא מוגבל. הם מציינים כדוגמה את ההשפעה של תה ירוק על גידולי ערמונית תוך-אפיתליאלים בדרגה-גבוהה. לאחר שנה של תוספי תה ירוק או פלסבו, שיעור המשתתפים בהם חלה התקדמות לסרטן ערמונית היה גבוה יותר בקבוצת הפלסבו, בהשוואה לקבוצת המשתתפים שצרכו תה ירוק (30% לעומת 9%).

תוצאות דומות תועדו במחקר שבחן את הקשר בין צריכת תה ירוק ונגעים קדם-ממאירים בחלל הפה והישנות אדנומות במעי הגס והרקטום במטופלים לאחר כריתת פוליפים. בנוסף, מספר מחקרים בחנו את ההשפעות של תה ירוק על סמנים רלבנטיים להתפתחות ממאירות בבני אדם והדגימו תוצאות חיוביות.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים לפיתוח שילובים מגנים הכוללים תה עם תכשירים תרופתיים או מרכיבים תזונתיים.

הרושם הוא כי הגישה הטובה ביותר היא לשתות כמות מספקת של תה, על-בסיס יומי, בתקווה לתועלת רפואית. מוקדם מדי להמליץ על תוספים תזונתיים עם פוליפנולים למניעת התפתחות מחלות ממאירות. בנוסף, לא ידוע אילו פוליפנולים ספציפיים בתה אחראיים להשפעה המגנה, או מהו המינון הנדרש.

לעת עתה, צריכת תה היא בטוחה ולא-יקרה ורבים נהנים מהטעם. באלו בסיכון גבוה לממאירות של הפה, לדוגמא, צריכת תה מביאה להאטת קצב התקדמות נגעים קדם-ממאירים בחלל הפה. עם זאת, מוקדם מדי לקבוע כי צריכת תה ירוק עשויה לסייע לנבדקים בריאים במניעת ממאירות, מאחר ויש עוד לאשר את ההשפעה המגנה של תה ירוק ומרכיביו.

Am J Clin Nutr. Published online October 30, 2013

לידיעה במדסקייפ