במאמר שפורסם בכתב העת Spine מדוחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הסיכויים לפנות לטיפול רפואי גבוהים יותר בקרב חולים הנמנעים מפחד, גם לאחר תקנון לגורמים מנבאים מוכחים אחרים, עם דגש על חשיבות ההתייחסות לאמונות האישיות בזמן הייעוץ הרפואי; תוכניות הדרכת הציבור עשויות לסייע בזיהוי הדרכים להעברת המסרים החיוביים.

החוקרים ערכו מחקר חתך מבוסס-אוכלוסייה, שנועד לבחון את הקשר בין תפיסות בנוגע לכאבי גב תחתון ופנייה לצורך קבלת טיפול רפואי בשל כאבי גב תחתון.

לא כל החולים הסובלים מכאבי גב תחתון פונים לטיפול רפואי בשל כך. גורמים מנבאים עקביים של התנהגות לפניה לטיפול רפואי כוללים מין נקבה ותפיסת מוגבלות גבוהה; החשיבות של האמונות האישיות בנוגע לכאבי גב תחתון לא נבחנו באופן הולם עד כה.

החוקרים שלחו עלונים למדגם אקראי של 2,860 משתתפים שלקחו חלק במחקר אפידמיולוגי להערכת בריאות השריר והשלד. העלונים כללו את שאלון BBQ (Beck Beliefs Questionnaire), שאלון FABQ (Fear-Avoidance Beliefs Questionnaire) ושאלות בנוגע למאפיינים סוציו-דמוגרפיים, מאפייני כאב הגב התחתון ופניה לטיפול רפואי על-רקע כאבי גב תחתון בחודש האחרון. ניתוח סטטיסטי שימש לבחון אם לאמונות האישיות השפעה משמעותית על הפניה לקבלת טיפול רפואי.

2,507 מבין 2,860 חולים (88%) השלימו את השאלונים; 1,071 (43%) דיווחו על כאבי גב תחתון בהווה, 301 (28%) מהם פנו לקבלת טיפול רפואי. מניתוח הנתונים עלה קשר משמעותי בין כל הבאים ובין פניה לקבלת טיפול רפואי: מין נקבה, גיל מתקדם, העדר עבודה במשרה מלאה, הכנסה נמוכה, תדירות גבוהה יותר של כאבי גב תחתון, עוצמת כאבי גב תחתון ומגבלות בפעילויות יומיומיות; בריאות כללית ירודה; מדד FABQ-Physical Activity גבוה יותר, מדד FABQ-Work ומדד Beck Beliefs Questionnaire.

מניתוח סטטיסטי עלה כי מין נקבה (יחס סיכויים של 1.7), תדירות כאבי גב תחתון (יחס סיכויים של 1.4), מגבלות בפעילויות יומיומיות (יחס סיכויים של 1.01) ומדדי FABQ-Work גבוהים יותר (יחס סיכויים של 1.025) תרמו כולם משמעותית למודל הסופי.

החוקרים מאמינים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות ההתייחסות לתפיסות ולאמונות האישיות של החולים במהלך הייעוץ הרפואי, העשויה לסייע בהעברת מסרים חיוביים ובסופו של דבר לצמצם את הדרישה לטיפול רפואי.

Spine. 2013;38(12):1016-1025

לידיעה במדסקייפ