במאמר חדש שפורסם בכתב העת Spine טוענים מומחים כדי דרושה הסכמה בנוגע לקריטריונים להגדרה וסיווג היצרות של עמוד השדרה המותני. כיום, בדיקת ההדמיה המבטיחה ביותר לאבחנה היא בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית (MRI), כאשר מבחנים אחרים לא נמצאו עדיפים על פניה.
במסגרת הסקירה הסיסטמית של בדיקות לאבחנה ביקשו החוקרים לעדכן את הנתונים אודות הדיוק האבחנתי של הבדיקות המשמשות לאבחנת היצרות עמוד שדרה מותני.
לדברי החוקרים ישנם מבחנים קליניים, הדמייתיים ואלקטרו-אבחנתיים שונים המשמשים לאבחנה של היצרות תעלת שדרה מותנית. ישנה חשיבות רבה לאבחנה מדויקת, מאחר שהיצרות עמוד שדרה מותני עשויה לדרוש ייעוץ רפואי ספציפי וטיפול מותאם. לפיכך, חשוב להכיר את הדיוק של בדיקות האבחנה הזמינות כיום.
החוקרים ערכו סקירה ספרותית מקיפה להערכת מבחנים אבחנתיים להערכת היצרות עמוד שדרה מותני. הסקירה הקודמת שלהם כללה מחקרים שפורסמו עד מרץ 2004 וכעת עדכנו את הסקירה לכלול מחקרים שפורסמו עד מרץ 2011.
החוקרים זיהו 22 מאמרים נוספים שענו על קריטריוני הסקירה, מעבר ל-24 המאמרים שנכללו בסקירה הקודמת. משילוב הנתונים עולה כי 20 מאמרים נגעו לבדיקות הדמיה, 11 מאמרים העריכו את הדיוק של מבחנים אלקטרו-אבחנתיים ו-15 מאמרים העריכו מבחנים קליניים. הערכת הדיוק האבחנתי של הבדיקות הייתה שונה משמעותית.
מהנתונים עולה כי מבחנים אלקטרו-אבחנתיים אינם עדיפים על בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית. יש לשקול לערוך מבחנים אלו בהתאם לתסמינים בעלי הערך האבחנתי הגדול ביותר, כולל כאב מקרין לרגל המוחמר בעמידה, העדר כאב בזמן ישיבה, שיפור התסמינים עם כיפוף קדימה והליכה על בסיס רחב.
Spine. 2013;38(8):E469-E481
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!