פעילות גופנית אינה תמיד הטיפול הטוב ביותר כנגד כאבי גב תחתון. ממחקר אקראי חדש עולה כי אין הבדל בכאב, מוגבלות, או במצב הבריאותי הכללי של חולים עם כאבי גב תחתון ושינויים אוסטיאוארתריטיים (Modic Changes) בצקת או ניוון שומני של הלוחית בחולה שהקפידו על משטר אימונים ואלו שאימצו שגרה של מנוחה והפחתת עומס.
מדגם המחקר כלל 100 מבוגרים עם כאב גב תחתון ממושך (לפחות 3 בסולם של 11 נקודות) ועדות לשינויים בבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית, עם מעורבות מעבר ללוחית ואל תוך גוף החוליה. החולים הופנו מהרופא המטפל וסבלו מתסמינים במשך 2-12 חודשים. הם חולקו לקבוצת מנוחה או פעילות גופנית.
חולים שחולקו למנוחה קיבלו הנחיות להימנע מפעילות גופנית מאומצת ולנוח עם שכיבה במשך שעה, פעמיים ביום. הם גם קיבלו חגורה מותנית גמישה לפי הצורך, במשך עד ארבע שעות ביום. לאחר עשרה שבועות, הם הגדילו בהדרגה את הפעילות הגופנית שלהם. משך ההתערבות נועד לאפשר זמן להחלמה של מיקרו-שברים.
המשתתפים בקבוצת הפעילות הגופנית ביצעו תרגילים תחת השגחה במשך שעה אחת, פעם בשבוע, למשך עשרה שבועות. המשטר כלל תרגילים לייצוב השרירים בגב התחתון ובבטן, תרגילים לאי-יציבות תנוחתית וכושר גופני קל. לחולים ניתנה המלצה להקפיד על אותם תרגילים בביתם, 3 פעמים בשבוע, ולשמור על רמת פעילות נורמאלית.
כל המשתתפים השלימו שאלונים בתחילת המחקר, לאחר עשרה שבועות ושנה אחת. החוקרים העריכו את רמת הכאב באמצעות סולם מספרי להערכת כאבי גב, שנע בין 0-10; מוגבלות נבחנה על-סמך שאלון Roland Morris Disability Questionnaire עם מדדים שנעו בין 0-23; מצב בריאותי כללי נקבע על-סמך EuroQol, וכן הערכה כללית ודיכאון. החולים דיווחו גם על כל בעיית גב או ימי מחלה.
המחקר כלל נתונים אודות 87 חולים לאחר עשרה שבועות ו-96 חולים בתום המחקר.
לאחר הטיפול, רמת הכאב הממוצעת לפי הסולם המספרי (NRS או Numerical Rating Scale) עמדה על 5.0 עם מנוחה לעומת 4.5 עם פעילות גופנית (הבדל מתוקנן של 0.07-, P=0.9). לאחר שנה אחת, המדדים עמדו על 4.8 עם מנוחה ו-4.3 עם פעילות גופנית (p=0.5).
באשר למוגבלות, מדדי NRS לאחר הטיפול עמדו על 11.0 עם מנוחה ו-11.1 עם פעילות גופנית (P=0.5) ולאחר שנה אחת, המדדים היו זהים ועמדו על 10.7 בשתי הקבוצות (p=0.3).
מהמחקר לא עולה הבדל מובהק במדדי המצב הבריאותי הכללי. כמו כן, לא דווח על בעיות חמורות או תופעות לוואי.
לדברי החוקרים, ממצאי המחקר לא הוסיפו מידע חדש לנתונים הידועים בנוגע לאתיולוגיה של Modic Changes, ידוע כי מדובר בחלק מתהליך ניווני, אך עדיין לא ידוע מה גורם להם.
לסיכום, מתוצאות המחקר עולה כי עם מנוחה חל שיפור שהיה דומה לזה שתואר עם טיפול פעיל יותר, וזאת בניגוד לסברה כי פעילות גופנית הינה “מדד הזהב” בחולים עם כאב גב תחתון ושינויים אוסטיאוארתריטיים. אין המשמעות כי על חולים עם שינויים אלו להימנע מפעילות גופנית, אך על הרופאים המטפלים לנקוט משנה זהירות; כאשר החולים חוזרים וטוענים כי טיפול זה לא סייע למצבם, ייתכן כי טיפול זה פשוט אינו יעיל מאוד בקבוצת חולים זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!