מדי שנה, נוטלים כמיליון בני אדם חופשת מחלה עקב תלונות שלדיות כתוצאה של פעילות חוזרת ונשנית או מאמץ יתר. למרות העלייה הניכרת במספר עובדי המשרדים, אין כמעט נתונים על התערבות ארגונומית בסביבת משרד והשפעתה על העובדים.

כ-50% מהעובדים בארה”ב משתמשים במחשבים בעבודתם, אך לא בוצעו עבודות המזהות את הגורמים הספציפיים לבעיה או את גורמי השיפור. מחקרים בעבר זיהו את המרכיבים החשובים בכיסאות טובים המקטינים שכיחות של תלונות על כאבים בגב אך לא בוצעו ניסויי שדה על השפעת כסאות אילו.

 מטרת מחקר זה היתה לבדוק את השפעת כסא ניתן להתאמה והדרכה ארגונומית במקום העבודה על מספר התלונות השלדיות אצל העובדים.

שיטות

עובדי מחלקת מסים חולקו לשלוש קבוצות שלא היה ביניהן קשר. קבוצה אחת קיבלה כסא ניתן להתאמה בכל חלקיו והדרכה ארגונומית שכללה סדנה והדרכות רענון בהמשך.

קבוצה שניה קיבלה הדרכה ארגונומית זהה ללא הכסא וקבוצה שלישית קיבלה את ההדרכה רק בסיום המחקר ושימשה כקבוצת ביקורת.

התאמת הכסא כללה התאמת גובה, התאמת גובה וזווית משענות הכסא, התאמת זווית המשענת כך שתתאים היטב לגב, תזוזה קדמית של המושב בעת השענות אחורה והתאמת עומק המושב.

כל ההתאמות הללו מביאות להפחתת עבודת השרירים הן בגוו והן בגפיים, וצפויה להפחית תלונות שלדיות. מטרת ההדרכה היתה לספק לעובדים כלים נכונים וידע לנצל את מירב מרכיבי הכסא ולארגן את שאר מרכיבי סביבת העבודה.

מידע נאסף חודשיים וחודש לפני ההדרכה וחודשיים, 6 חודשים ו-12 חודשים לאחר ההדרכה. המידע כלל מילוי שאלון סימפטומים 3 פעמים ביום במשך שבוע עבודה מלא.

המשתתפים דרגו את הכאב שחשו בסולם מ-0 עד 10 בתשעה אזורים שונים בגוף. שאלון מפורט יותר מולא בסוף כל שבוע של מילוי דו”חות. ננקטו אמצעים שונים לוידוא מילוי מפורט של הדו”חות.

תוצאות

316 עובדים הוזמנו להשתתף במחקר אך רק 219 התחילו אותו ו-168 סיימו את כולו. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 47.5 שנים וזמן הישיבה הממוצע היה 6-5 שעות ביממה.

עיבוד סטטיסטי הראה כי הקבוצה שקיבלה כסא והדרכה סבלה פחות מסימפטומים של מערכת השלד מאשר שאר הקבוצות. הקבוצה שקיבלה הדרכה בלבד הדגימה ירידה בסימפטומים לעומת קבוצת הביקורת אך לא בצורה משמעותית סטטיסטית.

בקבוצת הכסא וההדרכה נראתה גם ירידה בהחמרת הסימפטומים לאורך יום העבודה, וההבדל בין הקבוצות הפך משמעותי יותר לאורך הזמן.

אזורי הגוף שנהנו ביותר מההתערבות היו הצוואר והכתפיים ואחריהם הגב העליון והגב התחתון.

דיון

המחקר הראה כי לעובדים שקיבלו כסא ניתן להתאמה והדרכה ארגונומית היה שיפור משמעוותי במידת הסימפטומים הקשורים למערכת השלד לעומת קבוצה שקיבלו הדרכה בלבד וקבוצת ביקורת. חלק אחר של המחקר הראה כי לעובדי קבוצת הכסא היתה עליה משמעותית בהספק העבודה ($354 ביום) וכי הכסא הראה יחס עלות תועלת של 22:1.

מחקר זה הוא מחקר ראשון מסוגו אשר שיטת הביצוע בו מאפשרת הסקת מסקנות משמעותיות. מחקרים קודמים לא היו פרוספקטיביים וברובם בוצעה בדיקה של השפעות הכיסאות לטווח קצר בלבד. יש לזכור כי ריבוי הגורמים הסביבתיים מקשה לעתים קרובות על בידוד הגורם האחראי לתוצאה.

השימוש בשאלוני סימפטומים לזיהוי שינוי במצב הנבדקים אינו ספציפי, אך בדיקות גופניות אינן רגישות דיין לזהות סימנים לאורך פרקי זמן קצרים של מחקר, ושילוב השאלון עם שרטוט אנטומי של אזור הכאב מגדיל את הדיוק.

ההדרכה הארגונומית הביאה לשיפור גם בקבוצה שלא קיבלה כסא מבחינת התאמת תחנת העבודה וצורת הישיבה, אך מחקר זה מראה כי ההדרכה בלבד אינה מספקת וכי יש לספק לעובדים את הציוד המתאים למיצוי הידע הנלמד בהדרכה.

Effect of office ergonomics intervention on reducing musculoskeketal symptoms.

Anick BC III et al.

Spine, 28:2706-2711; 2003.