ידוע לכל כי בחג הפסח קיימת עלייה במקרי העצירות אצל יהודים. במקרים קיצוניים מגיעים חולים לחדר המיון עם חסימת מעיים ולעתים גם מתאשפזים ואף עוברים ניתוח. הרוב הגדול של החולים עם עצירות, כלל אינם מגיעים לרופא. הם סובלים בשקט מכאב בטן, אי נוחות בבטן, עייפות, קושי וכאב בזמן יציאה ועוד. אין ספק ששמחת החג מושבתת אצל אנשים אלו וחלק גדול מהאנרגיה שהם משקיעים הולכת לכיוון העצירות והטיפול בה.

הסיבות לעצירות הן רבות ונעוצות בעיקר בשינוי בהרכב המזון בפסח. המצות הרגילות עשויות מקמח לבן והן גם קשות לעיכול ולכן יוצרות במעי הגס גושים שמאיטים את תנועתיות הצואה במעי. בנוסף רבים נמנעים ממאכלים שונים בפסח עקב חשש לתכולה של חמץ בתוכם ולכן מתבססים בעיקר על תפוחי אדמה וביצים. הרכב זה של מזון, במיחוד בהעדר שתייה מספקת, עשוי לגרום לצואה קשה.

מה ניתן לעשות כדי למנוע עצירות בפסח?

ראשית כדאי לצרוך יותר פירות וירקות מהרגיל, הן טריים והן מבושלים. שנית, שתייה מרובה , של 8 – 12 כוסות ליום, יכולה לשפר בהרבה את המצב. אין טעם לצרוך יותר נוזלים, מפני שזה מסוכן לחלק מהאנשים ומצד שני אינו משפר כלל את היציאות. מחקרים הראו שהסיבים הטובים ביותר למניעת עצירות הם אלו שמקורם בלחם חי או דגנים וכן בקטניות. ניתן לאכול מצה שמורה, אשר בדרך כלל עשויה מקמח מלא. לחילופין יש בשוק היום מצות עשויות מכוסמת, שיפון או שיבולת שועל.

במקרה שמופיעה עצירות למרות נסיוניו למונעה, רצוי לקחת טיפול מוקדם ככל האפשר ולא להמתין עד למצב חמור ובלתי הפיך. משלשלים טבעיים או תכשירים מאלכותיים, אין בהם נזק בשימוש קצר של שבוע עד שבועיים וכנראה שאין הבדל בין משלשל “טבעי” לבין משלשל לא “טבעי”. ואחרון אחרון חביב, אמצעי בדוק ומוכח במחקרים, אך לא קל לביצוע: פעילות גופנית נמרצת. הכוונה היא להליכה של 30 דקות לפחות או פעילות גופנית מקבילה. בנוסף ליתרונות הרבים האחרים לבריאות, ההליכה מזרזת את פעולת המעי הגס ומונעת עצירות.

מסרה דנה קידר דוברת קפלן