לסביבה פסיכו-סוציאלית עשויה להיות השפעה משמעותית על חומרת תסמיני אסתמה, כאשר גורמים סביבתיים פסיכו-סוציאליים שליליים מלווים בסיכון מוגבר תסמיני אסתמה חמורים יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Pulmonology.

החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם Longitudinal Study of Australian Children, מדגם ארצי מייצג שכלל איסוף נתונים אודות המצב הבריאותי, פסיכו-סוציאלי וסביבתי של ההורים והשלימו שלושה מודלים רב-משתנים להערכת ההשפעה של גורמים סביבתיים פסיכו-סוציאליים על תסמיני אסתמה בגילאי שנה, 4-5 שנים ו-14-15 שנים.

מדגם המחקר כלל 3,917 ילדים בגילאי 0-15 שנים שסווגו לשלוש קבוצות לפי תסמיני אסתמה (תסמינים מינימאליים או ללא תסמינים, תסמינים משמעותיים וחולפים או תסמינים משמעותיים ועיקשים); תסמיני אסתמה כללו צפצופים בחזה שנמשו לפחות שבוע במהלך השנה האחרונה.

החוקרים זיהו מספר גורמים סביבתיים פסיכו-סוציאליים, כולל דיכאון אימהי, קשיים כלכליים של ההורים ואירועי דחק בחייהם של ההורים.

המדדים הממוצעים של גורמים פסיכו-סוציאליים בכלל אוכלוסיית המחקר נותרו יציבים לאורך זמן, אך קבוצות ילדים עם מגמות שליליות של גורמים פסיכו-סוציאליים היו בסיכון גבוה יותר משמעותית לתסמיני אסתמה משמעותיים חולפים ועיקשים.

בניתוח מתוקן מצאו החוקרים כי בשנה הראשונה לחיים, רק אירועי דחק בחיי ההורים נקשרו בקשר מובהק סטטיסטית עם תסמיני אסתמה משמעותיים עיקשים.

בגיל 4-5 שנים, דיכאון אימהי, זמינות הורים מוגבלת ואירועי דחק בחיי ההורים נקשרו בקשר מובהק סטטיסטית עם תסמיני אסתמה משמעותיים ועיקשים; קשיים כלכליים של ההורים נקשרו בקשר מובהק עם תסמיני אסתמה משמעותיים חולפים.

בגיל 14-15 שנים, בילדים שנחשפו לדיכאון אימהי מתון וגובר, קשיים כלכליים של ההורים ועליה באירועי דחק בחיי ההורים תועד סיכון גבוה יותר לתסמיני אסתמה משמעותיים ועיקשים, בהשוואה להעדר תסמיני אסתמה או תסמינים מינימאליים, עם יחסי סיכון של 1.55, 1.40 ו-1.77, בהתאמה.

ממצאי המחקר מדגישים את הצורך לנקוט פעולה לשיפור איזון אסתמה בילדים ע”י הפחתת החשיפה לגורמים סביבתיים פסיכו-סוציאליים שליליים.

Pediatric Pulmonology, Oct 23, 2023

לידיעה במדסקייפ