הסיכון למחלות לב וכלי דם גדול יותר בחולים עם אסתמה כרונית וחולים המקבלים טיפול פומי כרוני בקורטיקוסטרואידים, בהשוואה לאלו עם אסתמה בינונית, הנוטלים טיפול פומי בקורטיקוסטרואידים לפרק זמן מוגבל בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-ACAAI (American College of Allergy, Asthma & Immunology).

החוקרים בחנו את הנתונים אודות משתתפים במחקר EXCELS (Evaluating Clinical Effectiveness and Lon-Term Safety in Patients With Moderate to Severe Asthma). מדובר במחקר רב-מרכזי, פרוספקטיבי, תצפיתי, בן חמש שנים, שכלל חולים עם אסתמה אלרגית מתונה עד חמורה, מתוכם 507 חולים שקיבלו טיפול ב-Omalizumab ו-2,829 חולים שלא קיבלו טיפול זה.

החוקרים עקבו אחר המשתתפים במחקר EXCELS שלא קיבלו טיפול ב-Omalizumab במשך תקופה ממוצעת של 3.5 שנים. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 46.2 שנים.

הערכה גלובאלית של הרופא שימש לסיווג חומרת אסתמה בתחילת המחקר כמתונה או חמורה. בנוסף, בכל מקרה, החוקרים בחנו את מדדי FEV1 לפני מתן מרחיבי סמפונות, השימוש הפומי בקורטיקוסטרואידים ומדד חומרת אסתמה, ששימש להערכת תסמיני אסתמה, היקף הטיפול התרופתי לאסתמה והיסטוריית טיפול תרופתי דחוף לאסתמה.

החוקרים מצאו קשר מובהק בין אסתמה חמורה יותר ובין סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים לאחר תקנון להיסטוריית עישון, רמת השכלה, מדד מסת גוף בתחילת המחקר, סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, היפרכולסטרולמיה, גיל, מין, גזע ומוצא אתני.

בחולים עם מדד של 9-12, בהשוואה לאלו עם מדד של 0-8, יחס הסיכון עמד על 2.4 (p=0.02). באלו עם מדד של 13 ומעלה, יחס הסיכון עמד על 2.4 (p=0.03).

מניתוח מתוקן של הנתונים עלה כי הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים או צרברווסקולאריים היה גבוה למעלה מכפליים בחולים שנטלו טיפול פומי כרוני בקורטיקוסטרואידים, בהשוואה לטיפול תקופתי בלבד (יחס סיכון של 2.4, P=0.03).

משמעות הממצאים בשלב זה היא השערתית בלבד ויש להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע את טיב הממצאים ולזהות את המנגנונים המשחקים תפקיד במקרים אלו.

מתוך כנס מטעם ה-American College of Allergy, Asthma & Immunollogy

לידיעה במדסקייפ