טיפול הורמונאלי חליפי עם אסטרוגן בלבד מעלה את הסיכון להופעת אסתמה לאחר מנופאוזה (מתוך Thorax)

ממחקר חדש שפורסם ב-Thorax עולה כי טיפול הורמונאלי חליפי עם אסטרוגן מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת אסתמה לאחר מנופאוזה.

לדברי החוקרים, מחקרים אפידמיולוגים הציעו כי טיפול הורמונאלי בנשים עשוי לשחק תפקיד חשוב בהופעת אסתמה וכי טיפול הורמונאלי חליפי עשוי להעלות את הסיכון למחלה בנשים לאחר מנופאוזה. המנגנון בבסיס הקשר בין גורמים הורמונאליים ובין הסיכון לאסתמה עדיין אינו מובן לחלוטין.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים ללמוד יותר על הקשר בין הסוגים השונים של טיפולים הורמונאליים והסיכון לאסתמה לאחר מנופאוזה.

החוקרים התבססו על נתונים ממחקר E3N, שהוא המרכיב הצרפתי של מחקר EPIC (European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition). המחקר כלל מדגם של 98,995 נשים צרפתיות, שנולד בין השנים 1925 ו-1950, במשך למעלה מעשר שנים, בין 1990 עד 2002.

הנשים השלימו כל שנתיים שאלון למילוי עצמי, בנוגע להיסטוריה הרפואית, מצב המנופאוזה והרגלי חיים שונים. קבוצת המקרים כללה נשים ששללו התקפי אסתמה טרם מנופאוזה, ואובחנו עם אסתמה לאחר מנופאוזה.

מבין 57,664 נשים ללא אסתמה בתחילת המנופאוזה, עם מידע זמין בנוגע לטיפול הורמונאלי חליפי, תועדו 569 מקרים חדשים של אסתמה בין השנים 1990 ו-2002 (מקביל להיארעות של 1.15 ל-1000 מקרים בשנה).

החוקרים מצאו סיכון מוגבר להופעת אסתמה בעקבות טיפול הורמונאלי. לאחר תקנון לגיל, עישון, ערכי BMI, נטילת גלולות למניעת היריון והצריכה הקלורית הכוללת, יחס הסיכון להופעת אסתמה בקרב נשים שנטלו אי-פעם טיפול הורמונאלי חליפי עמד על 1.21 (95% CI = 1.00-1.46), בהשוואה לאלו שמעולם לא קיבלו טיפול הורמונאלי חליפי.

בנשים שנטלו לאחרונה טיפול הורמונאלי חליפי, יחס הסיכון להופעת אסתמה עמד על 1.20 (95% CI = 0.98-1.46), ובקרב אלו שנטלו טיפול הורמונאלי חליפי עמד על 1.6 (95% CI = 0.86-1.57).

עם זאת, הסיכון המוגבר לאסתמה היה מובהק רק בנשים שנטלו אסטרוגן בלבד. בהשוואה לאלו שמעולם לא נטלו את הטיפול, יחס הסיכון בקרב אלו שנטלו אסטרוגן בלבד עמד על 1.54 (95% CI = 1.13-2.09). הסיכון הנ”ל עלה בקרב אלו שלא עישנו מעולם (HR = 1.80,  95% CI = 1.15-2.80) ובנשים שדיווחו על מחלה אלרגית טרם הופעת אסתמה (HR = 1.86,  95% CI = 1.18-2.93).

החוקרים תיעדו עליה קלה בסיכון לאסתמה זוהתה עם שילוב Estrogen-Progestagen בנשים שלא עישנו מעולם, עם מחלה אלרגית בעבר. נטילת טיפול הורמונאלי עם אסטרוגן ו-Progestagen לוותה בעליה קלה בסיכון לאסתמה בשתי הקבצות הנ”ל.

החוקרים מציינים כי הם לא מדדו את התפקוד הריאתי; לאור זאת, ייתכן כי חלק מהנשים סבלו מ-COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) לעומת אסתמה.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת הקשר בין נטילת אסטרוגן ללא Progestagen ובין הופעת אסתמה, לאור ההשפעה הטובה של הטיפול על איכות החיים של נשים לאחר מנופאוזה.

Thorax. Published online February 7, 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

יעילות קורטיקוסטרואידים במתן פומי לצפצופים חריפים בגיל טרום בית ספר (The Lancet Respiratory Medicine)

יעילות קורטיקוסטרואידים במתן פומי לצפצופים חריפים בגיל טרום בית ספר (The Lancet Respiratory Medicine)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: קורטיקוסטרואידים במתן פומי יעילים בטיפול בצפצופים חריפים הקשורים לְאסתמה (בדרך כלל נצפים בילדים בני 6 ומעלה), אך אין להם השפעה בטיפול בצפצופים חריפים הקשורים לברונכיוליטיס (בדרך כלל נצפים בילדים מתחת לגיל 12 חודשים). כך עולה מסקירה שיטתית וממטה אנליזה חדשה שפורסמה ב- The Lancet Respiratory Medicine.

מעקב עד גיל ההתבגרות לאחר חשיפה מוקדמת לבוטנים למניעת אלרגיה (New England Journal of Medicine Evidence)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4, תחום פדיאטרי: צריכת בוטנים, החל מינקות ועד גיל 5 שנים, הובילה לסבילות מתמשכת לבוטנים עד גיל ההתבגרות בלא קשר לצריכת בוטנים לאחר מכן. דבר המוכיח שאפשר להגיע למניעה ולסבילות ארוכת טווח באלרגיה למזון. כך עולה מניסוי אקראי חדש שפורסם ב-New England Journal of Medicine Evidence.

אלרגיות למזון ואנפילקסיס הקשור למזון (JAMA, CME)

אלרגיות למזון ואנפילקסיס הקשור למזון (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|14/03/2024

אלרגיות למזון ואנפילקסיס הן אתגר בריאותי משמעותי, המשפיע על אנשים בכל הגילים. סקירה זו מתעמקת בפתופיזיולוגיה, באפידמיולוגיה, באלרגנים נפוצים, בהיסטוריה טבעית, בהתייצגות קלינית, באבחון, במניעה ובטיפול באלרגיות למזון בתיווך נוגדני IgE, עם דגש מיוחד על תסמונת אלפא-גל. הבנת המורכבות של מצבים אלה חיונית בעבור רופאים, מטופלים ובני משפחותיהם כדי להבטיח טיפול נכון ומניעה של תגובות אלרגיות חמורות.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן