תוצאות מטה-אנליזה שנערכה לשבעה מחקרים מעידות כי מתן omalizumab, נוגדן מונוקלונלי אנטי-IgE, מפחית באופן מובהק סטטיסטית את החמרות מצב האסטמה ואת השימוש בשירותי היחידה לטיפול חירום בקרב חולים הסובלים ממחלה שלא הושגה בהם בקרה הולמת למרות הענותם לקוים המנחים של הטיפול.

החוקרים כותבים כי חולים אלה מצויםבסיכון גבוה להתרחשות החמרות רציניות ולתמותה הקשורה במחלת האסטמה וכי מתן omalizumab עשוי למלא תפקיד חשוב במסגרת הטיפול.

החוקרים אספו מידע מתוך שבעה מחקרים בכדי לבדוק את השפעת ה-omalizumab על ההחמרות במצב האסטמה בחולים הסובלים ממחלה חמורה ועיקשת. באנליזה נכללו 5 מחקרים כפולי-סמיות המשווים מתן omalizumab כתוספת לטיפול הנוכחי באסטמה למתן פלצבו ו-2 מחקרי open-label המשווים מתן omalizumab כתוספת לטיפול הנוכחי באסטמה להמשך במתן הטיפול הנוכחי בלבד.

במחקרים השתתפו 4308 חולים. 2511 מהם קיבלו טיפול באמצעות omalizumab. מעל 90% מהנבדקים נמצאו מתאימים לקריטריונים להגדרת אסטמה חמורה ועיקשת על-פי סיווג ה-Global Initiative for Asthma 2002.

הטיפול ב-omalizumab הפחית את שיעור החמרות האסטמה ב-38.3%, תוצאה בעלת מובהקות סטטיסטית, בהשוואה לטיפולי הביקורת. כמו כן הפחית מתן טיפול ה-omalizumab בשיעור של 47% את השיעור הכללי של הביקורים ביחידה לטיפול חירום (p < 0.0001  בשני המקרים).

יעילות הטיפול בהפחתת ההחמרות במצב האסטמה לא הושפע מגיל החולה, ממינו, מרמות ה-IgE בסרום בתחילת הניסוי או ממינון הטיפול. היתרון הבולט ביותר של טיפול ה-omalizumab הופיע בקרב חולים שבהם נתקבלו ערכי ה-FEV1 הנמוכים ביותר.

החוקרים מסכמים כי מדובר בממצאים חשובים בנוגע לאוכלוסית חולים קשה לטיפול זו. הם ממליצים לשקול את הוספת טיפול ב-omalizumab לטיפול הקיים בחולים הסובלים מאסטמה שאיננה מבוקרת כראוי למרות מתן הטיפול.