במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי סרקופניה סביב אבחנה של אוטם לבבי מלווה בעליה של פי שלושה בסיכון לתמותה מכל-סיבה, עם השפעה משמעותית בטווח הקצר והארוך.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סרקופניה, המוגדרת כאובדן מתקדם של תפקוד ומסת שריר, עשויה להשפיע על התוצאות הקרדיווסקולאריות, אך החשיבות הפרוגנוסטית לאחר אוטם לבבי אינה ידועה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין סרקופניה ובין התוצאות לאחר אוטם לבבי, תוך התמקדות בתמותה מכל-סיבה והישנות אוטם לבבי.
החוקרים השלימו חיפוש במאגרי PubMed, Embase, Web of Science, Scopus ו-Cochrane Library עד ינואר 2025 והתמקדו במחקרים תצפיתיים שבחנו סרקופניה בעת אוטם לבבי או זמן קצר לאחר מכן על-פי הגדרות תקפות (CT, DXA או סמנים מעבדתיים).
התוצא העיקרי היה תמותה מכל-סיבה; הישנות אוטם לבבי הוגדר כתוצא משני.
ארבעה מדגמי חולים לאחר אוטם לבבי (939 חולים) הדגימו שיעורי תמותה גבוהים יותר בחולים עם סרקופניה (יחס סיכויים משוקלל של 2.84, רווח בר-סמך 95% של 1.85-4.36). ההשפעות נותרו עקביות לאחר עד 12 חודשים (יחס סיכויים של 2.55, רווח בר-סמך 95% של 1.42-4.58) ולאחר למעלה מ-12 חודשים (יחס סיכויים של 3.21, רווח בר-סמך 95% של 1.72-6.02).
זוהו רק שני מדגמים שדיווחו על הישנות אוטם לבבי: מהנתונים המשוקללים עולה סיכון מוגבר אך מאוד הטרוגני ולא מדויק (יחס סיכויים של 2.21, רווח בר-סמך 95% של 0.22-22.06) ולכן לא ניתן להסיק מסקנות חד-משמעיות. שלושה מדגמי חולים לאחר התערבות כלילית מילעורית הצביעו גם כן על סיכון מוגבר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הערכה שגרתית של תפקוד השריר עשויה לסייע בהערכת הסיכון לאחר אוטם לבבי וקוראים לקביעת הגדרות אחידות במטרה לקבוע אם טיפול ממוקד בסרקופניה עשוי לשפר את התוצאות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!