מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-68 מטעם ה-American College of Cardiology עולות עדויות נוספות התומכות בגישת מתן טיפול נוגד-טסיות כפול לתקופה קצרה בלבד לאחר הכנסת תומכנים, עם המשך לאחר מכן במעכב P2Y12 בלבד. ממצאים אלו מבוססים על ניתוח תת-קבוצה חדש ממחקר GLOBAL LEADERS.

בניתוח העיקרי של נתוני GLOBAL LEADERS, אשר פורסם באוגוסט האחרון, משלב Ticagrelor עם אספירין למשך חודש אחד, עם המשך טיפול ב- Ticagrelor(ברילינטה) בלבד למשך 23 חודשים, פספס במעט את האפשרות להדגים עדיפות על-פני טיפול נוגד-טסיות כפול סטנדרטי לאורך שנה אחת, עם המשך טיפול מונותרפי באספירין, בהערכת התוצא העיקרי שכלל תמותה מכל-סיבה, או הופעה חדשה של אוטם לבבי עם גלי Q לאחר שנתיים. שיעור הדימומים המג’וריים היה דומה בשתי הקבוצות.

בניתוח הנתונים הנוכחי, המוכר בשם GLASSY (GLOBAL LEADERS Adjudication SubStudy), השלימו החוקרים תת-מחקר מוגדר מראש של המחקר העיקרי, אשר כלל 7,585 חולים (כמחצית מאלו שנכללו במחקר המרכזי).

ממצאי מחקר GLASSY הדגימו העדר-נחיתות של טיפול מונותרפי ב- Ticagrelor, בהשוואה לטיפול סטנדרטי בכל הנוגע לתוצא המשולב של תמותה, אוטם שריר הלב, אירוע מוחי ורה-וסקולריזציה דחופה של כלי המטרה לאחר שנתיים. לאחר שנתיים, תוצא היעילות העיקרי תועד ב-7.1% מהמטופלים ב-Ticagrelor בלבד וב-8.4% מאלו תחת טיפול בנוגד-טסיות כפול/אספירין (סיכון יחסי של 0.85, p<0.001). עם זאת, המשטר הנ”ל לא הדגים עדיפות בהשוואה לקבוצת ההשוואה.

תוצא הבטיחות המשולב של המחקר היה דימום בדרגה BARC 3 או 5 ושיעור הדימומים היה זהה בשתי הקבוצות (2.5% בכל קבוצה, p=0.99).

התוצאות לאחר שנה העידו על שיעורים מאוד דומים של אוטם לבבי ותרומבוזיס של התומכן עם טיפול ב-Ticagrelor בלבד, אל מול טיפול נוגד-טסיות כפול. למעשה, החוקרים לא זיהו כל סממן לכך שהסרת הטיפול באספירין הציבה את החולים בסיכון מוגבר לאירועים איסכמיים.

עם זאת, מבחינת הנתונים במהלך שנת המעקב השניה עלה כי הטיפול ב-Ticagrelor הפחית את הסיכון לאוטם לבבי בלמעלה מ-40%, לצד ירידה של למעלה מ-80% בסיכון לתרומבוזיס של התומכן וכל ירידה בסיכון למשלב תמותה קרדיווסקולארית או אוטם לבבי.

מתוך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-ACC

לידיעה במדסקייפ