עישון פסיביאו עישון “מיד שנייה“הדגים סיכון לתחלואה קרדיו וסקולרית בשיעורים כמעט דומים למעשנים,  כתוצאה מטרשת עורקים, שפעול טסיות, ופגיעה בתפקוד האנדותל.

בעקבות חוקים האוסרים עישון במקומות ציבוריים (ר”תSFPכsmoke free policy), מחקרים אקולוגיים רמזו על ירידה באשפוזי תחלואה קרדיו וסקולרית. במחקרים הקודמים לא הושגו נתונים ברמת הפרט כגון מאפיינים קליניים, או סוציו דמוגרפיים  מפורטים, העלולים לשבש את המסקנות.

מטרת המחקר:

להעריך את הקשר ביןSFPלבין היארעות תחלואה קרדיו וסקולרית במדגם עוקבה בשקלול לנתונים סוציו דמוגרפיים, גורמי סיכון קרדיו וסקולריים, ומשתני מדיניות.SFP

שיטות:

נתוני מעקב של 3783 מבוגרים לבנים ושחורים במחקר עוקבה אמריקאיCARDIAר”ת שלCoronary Artery Risk Development in Young Adults; 19952015שויכו בממשק מפקד האוכלוסין לפי: מדינה, נפה, ומדיניות של100%SFP.

ניתוח סטטיסטי לפיextended Cox regressionהעריך את יחסי הסיכון (ר”תHR) של אירועים קרדיו וסקולריים הקשוריםלחשיפה בזמן לSFPבאותם אתרים.

המודלים הסטטיסטיים שוקללו לפימאפיינים סוציו דמוגרפיים, גורמי סיכון קרדיו וסקולריים, מיסוי המדינה על סיגריות, דיווח המשתתפים על איסור עישון במקום עבודתם, אתר מחקרCARDIAאזורי, ומדד עוני עירוני. 

להמשך הסקירה באתר האיגוד הקרדיולוגי