במסגרת הכנס הבינ"ל לרפואת לב דחופה שהתקיים ב-10-11/6/18 בת"א התקיים מושב Luncheon symposium III שעסק באספקטים הקרדיווסקולריים והנפרולוגיים בטיפול בחולי סוכרת סוג 2.
ד"ר רועי בייגל הציג את האספקטים הקרדיווסקולרים של הטיפול בחולי סוכרת סוג 2. לאחר שסקר את ההיסטוריה של הקשר בין מחלות קרדיווסקולריות וסוכרת ואת המחקרים החדשים שבדקו את השפעת קבוצות התרופות החדשות מקבוצת ה-GLP-1 וה-SGLT2 , וכן את הנחיות סל הבריאות בישראל סיכם בייגל:
- אנו נמצאים כעת בתקופה שבה יש מעבר מהחשש לבטיחות קרדיווסקולרית של תרופות לסוכרת להתמקדות בתועלת הקרדיווסקולרית של תרופות נגד סוכרת
- כקרדיולוג, העדיפות הראשונה והחשובה ביותר בטיפול בסוכרת לדעת בייגל היא הפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי
- גם התרופות ממשפחת SGLT-2 וגם GLP-1 הצליחו להוכיח יתרון בהפחתת סיכון קרדיווסקולרי בחולי סוכרת באופן דומה מבחינת יעילות לתרופות אנטי-תרומבוטיות (לפי מדד NNT, מס’ חולים בהם יש לטפל בכדי למנוע אירוע אחד)
- באשר ל- SGLT-2 היתרון בהפחתת אירועים קרדיווסקולריים לרבות אי ספיקת לב הושג תוך 3 חודשים , ככל הנראה במנגנון שאינו קשור לפעילות האנטי סוכרתית של התרופה.
- באשר ל-GLP-1 כפי שנמצא ב-LEADER עם ליראגלוטייד העדיפות בהפחתת אירועים קרדיווסקולריים הייתה מאוחרת יותר מה שמרמז על כך שהאפקט נובע מהתכונות האנטי-טרשתיות של ליראגלוטייד.
- האלגוריתם שממליץ בייגל עבור כל חולה קרדיווסקולרי הוא לבדוק נוכחות סוכרת, ובהתאם להתחיל בטיפול עם מטפורמין ולהוסיף GLP-1 או SGLT-2 ובהמשך תרופות נוספות לאיזון סוכרת במידת הצורך.
ד"ר אביבית כהן התמקדה באספקט הכלייתי בטיפול בחולה הסוכרתי.
בהרצאתה סקרה את האפידמיולוגיה של מחלה כלייתית סוכרתית, את ההשפעה של של GLP-1 RA על מדדי תפקודי כליה, ובהתאם את מקומו של הטיפול ב-GLP-1 בחולי סוכרת עם CKD.
כהן מסבירה את מקומו החשוב של הטיפול ב-GLP-1 בחולי סוכרת עם הפרעות בתפקודי כליה בפוטנטיות הגבוהה שלו בהורדת רמות סוכר והשגת איזון גליקמי, באפקט הפחת המשקל שלו, ובסיכון הנמוך להיפוגליקמיות. בנוסף, לתרופה מוקדי פעולה מרובים הקשורים לפתופיזיולוגיה של סוכרת (כפי שגם עלה בהרצאה הקודמת שהתמקדה באספקט הקרדיווסקולרי).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!