במאמר שפורסם בכתב העת Heart Vessels מדווחים חוקרים על ממצאים חדשים, מהם עולה כי הטיפול ב-Liraglutide (ויקטוזה, נובונורדיסק), אנאלוג ל-GLP-1 (Glucagon-Like Peptide), עשוי למנוע התקדמות תהליכי רימודלינג של החדר השמאלי ומשוייך למסה קטנה יותר של החדר השמאלי בחולי סוכרת סוג 2 שחוו אוטם חד של שריר הלב.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התועלת הקלינית של אנאלוגים ל-GLP-1 בחולים עם אוטם חד של שריר הלב אינה ידועה. מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעות של ויקטוזה על רימודלינג של חדר שמאל בחולים עם אוטם חד של שריר הלב.
החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי את ההשפעות של ויקטוזה על רימודלינג של חדר שמאל באמצעות בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הלב (CMRI) ב-15 חולים עם סוכרת מסוג 2, שטופלו בהצלחה בהתערבות כלילית מילעורית ראשונית בשל אוטם חד של שריר הלב. החולים סווגו לשתי קבוצות על-בסיס הטיפול התרופתי: ויקטוזה (6 חולים) או טיפול סטנדרטי (9 חולים) ונערכה השוואה בין ממצאי בדיקת ההדמיה בשלב המוקדם (תוך 14 ימים מהאירוע) לבין הממצאים לאחר שישה חודשים.
לאחר שישה חודשי מעקב, בקבוצת הטיפול הסטנדרטי תועדה עליה במדדי הנפח בסוף הדיאסטולה (מ-64 ל-74 מ”ל למ”ר) ובסוף הסיסטולה (מ-38 ל-45 מ”ל למ”ר), אך לא תוארה עליה דומה בקבוצת הטיפול בויקטוזה. מדד מסת החדר השמאלי היה נמוך יותר משמעותית בקבוצת הטיפול בויקטוזה, בהשוואה לקבוצת הטיפול הסטנדדרטי, הן בתחילת המחקר (64 לעומת 75 גרם למ”ר) והן במהלך המעקב (56 לעומת 78 גרם למ“ר). מניתוח רגרסיה רב-משתנים עלה כי הטיפול בויקטוזה הינו מנבא שלילי בלתי-תלוי של מדד מסת החדר השמאלי.
ממצאי מחקר הפיילוט מעידים כי טיפול בויקטוזה עשוי למנוע התקדמות תהליכי רימודלינג של החדר שמאלי ומלווה במסת חדר שמאל קטנה יותר בחולי סוכרת עם אוטם שריר הלב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!