חולים מבוגרים מהווים חלק גדול מאוכלוסיית החולים עם תסמונת כלילית חדה ובמסגרת מחקר חדש, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת European Heart Journal, בחנו חוקרים את הקשר בין גיל החולים עם קבלת טיפול אינטנסיבי יותר וטיפול למניעה שניונית וכן בחנו את שיעורי התמותה ומצאו כי עם הגיל חלה ירידה בשימוש בטיפולים מבוססים-ראיות לתסמונת כלילית חדה, עם הוכחות ליתרון ההישרדותי של טיפול אינטנסיבי בכל קבוצות הגיל.
החוקרים התבססו על נתונים אודות כ-155,000 חולים במאגר ארצי של תסמונת כלילית חדה באנגליה וויילס (Myocardial Ischemia National Audit Project) ומצאו כי ככל שהחולים היו מבוגרים יותר, כך הסיכוי לקבלת טיפול למניעה שניונית וטיפול אינטנסיבי היה נמוך יותר, הן במצבי STEMI (ST-elevation Myocardial Infarction) והן במצבי NSTEMI (Non-ST Elevation Myocardial Infarction).
מבין החולים עם STEMI בגילאי 85 ומעלה, ב-55% בוצע טיפול רה-פרפוזיה, זאת בהשוואה ל-84% מהחולים בגילאי 18-65 שנים (יחס סיכויים של 0.22). אי מתן טיפול אינטנסיבי לווה בשיעורי הישרדות גרועים יותר (מעקב ממוצע של 2.29 שנים) בכל קבוצות הגיל (לאחר תקנון למין, גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, מחלות רקע, עלויות טיפול רפואי וחומרת המקרים), אך זוהתה ירידה אינקרמנטלית בתועלת ההישרדותית של טיפול אינטנסיבי עם עליה בגיל.
בחולים עם STEMI בגילאי 18-64 שנים, 65-74 שנים, 75-84 שנים ובאלו בגילאי 85 שנים ומעלה, יחס הסיכון המתוקן לתמותה מכל-סיבה, בהשוואת טיפול שמרני לטיפול אינטנסיבי עמד על 1.98, 1.65, 1.62 ו-1.36, בהתאמה. בחולים עם NSTEMI, יחסי הסיכון המקבילים עמדו על 4.37, 3.76, 2.79 ו-1.90.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על ירידה אינקרמנטלית בשימוש בטיפולים מבוססי-ראיות לתסמונת כלילית חדה עם גיל מתקדם. בעוד שהתועלת ההישרדותית של טיפול יותר אינטנסיבי פחתה עם גיל מתקדם, שיעורי ההישרדות היו טובים יותר עם טיפול אינטנסיבי בכל קבוצות הגיל, ממצאים המדגישים את חשיבות שיפור הטיפול הסטנדרטי בחולים מבוגרים עם תסמונת כלילית חדה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!