חוקרים מקנדה וצ’כיה מדווחים כי PCI (Percutaneous Coronary Intervention) בגישה רדיאלית הינו טיפול בטוח וישים בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST ושוק קרדיוגני.
החוקרים מסבירים כי מספר מטה-אנליזות מצאו כי PCI בגישה רדיאלית להפחתת הסיכונים לדימומים ועירויים, בהשוואה לגישה פמוראלית, אך מרבית המחקרים לא כללו חולים שהגיעו במצב שוק.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 197 חולים שהתקבלו בתמונה של אוטם לבבי עם עליות מקטע ST ושוק קרדיוגני, שעברו PCI ראשוני בגישה רדיאלית (55%) או גישה פמוראלית (45%). 15% מהחולים עברו החייאת לב-ריאה. מדד TIMI 3 להערכת זרימת הדם הושג ב-69% מהחולים שטופלו בגישה רדיאלית ו-67% מאלו שטופלו בגישה פמוראלית.
שיעור הדימומים המג’וריים היה נמוך יותר משמעותית בחולים שטופלו בגישה רדיאלית (14 חולים, 13%) בהשוואה למטופלים בגישה פמוראלית (22 חולים, 25%, p=0.042). לא זוהה הבדל בשיעור הדימומים שלא באתר הגישה בין שתי הגישות, אך באופן לא מפתיע, דימום באתר הגישה היה נפוץ יותר משמעותית עם גישה פמוראלית (שמונה חולים, או 9.0%, לעומת חולה אחד, 0.9%, p=0.012).
שיעור העירויים היה גבוה אך דומה בשתי הקבוצות (19% עם גישה רדיאלית לעומת 22% עם גישה פמוראלית, p=0.52).
לרוע המזל, הפרוגנוזה הייתה גרועה בשתי הקבוצות. שיעורי התמותה לאחר 30 ימים עמדו על 41% בקבוצת המטופלים בגישה רדיאלית ו-53% עם גישה פמוראלית (p=0.11). עם זאת, לאחר שנה אחת, תועד הבדל בין הגישות, עם שיעורי תמותה של 44% בגישה רדיאלית ו-64% בגישה פמוראלית (p=0.004).
הגישה הרדיאלית ניבאה באופן בלתי תלוי ירידה של 35% בשיעורי התמותה (בהשוואה לגישה הפמוראלית). השימוש במעכבי Glycoprotein IIb-IIIa לווה בירידה של 37% בשיעורי התמותה המאוחרת. גורמים מנבאים בלתי-תלויים לתמותה מאוחרת מוגברת כללו ערכי קריאטינין של 110 מיקרומול לליטר ומעלה, ערכי סוכר מעל 200 מ”ג לד”ל וגיל מעל 65 שנים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הגישה הרדיאלית לצנתור כלילי עשויה לשמש במחצית מהחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST ושוק קרדיוגני. בסה”כ, לגישה זו פרופיל בטיחות טוב יותר בהשוואה לגישה הפמוראלית.
כאשר ישימה טכנית, הגישה הרדיאלית מועדפת בחולים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!