בכתב העת American Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול אחזקה באספירין במינון גבוה אינו מביא לשיפור התוצאות הקליניות בחולים עם תסמונת כלילית חדה. בחולים לאחר טיפול תרופתי בלבד, תועדה שכיחות גבוהה יותר של דימומים מג’וריים במהלך החודש הראשון לאחר האירוע הכלילי עם טיפול באספירין במינון גבוה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי משטרי הטיפול המקובלים כיום באספירין למניעה של אירועים תרומבוטיים משניים בחולים עם תסמונת כלילית חדה אינם עקביים וחסרות עדויות תומכות. כעת הם ערכו סקירה סיסטמית של הספרות הרפואית, בחיפוש אחר מחקרים להערכת התוצאות הקליניות בחולים עם תסמונת כלילית חדה לאחר הכנסת תומכנים או טיפול תרופתי. המינון של אספירין סווג למינון נמוך (מתחת ל-160 מ”ג) ומינון גבוה (160 מ”ג ומעלה). התוצאות נבדקו לאחר חודש, שישה חודשים ושנה וכללו דימומים מג’וריים, אוטם לבבי ותמותה מכל-סיבה.

מבין כ-12,500 פרסומים שזוהו, 136 מחקרים עם קרוב ל-300,000 חולים נכללו בסקירה. בחודש הראשון לאחר הכנסת תומכן, שיעור החולים שפיתחו דימומים מג’וריים עמד על 2.1% עם טיפול במינון נמוך ו-1.9% עם טיפול במינון גבוה; שיעור החולים עם אוטמים לבביים עמד על 2.1% ו-1.8% ושיעורי התמותה מכל-סיבה עמדו על 2.8% ו-2.4%, בהתאמה. התוצאות היו דומות כאשר החוקרים בחנו את הנתונים בחולים לאחר טיפול תרופתי בלבד, למעט שיעור הדימומים המג’וריים, שעמד על 1.7% עם טיפול במינון נמוך ו-4.0% עם טיפול במינון גבוה.

מניתוח סטטיסטי עלה כי שיעור החולים שדיווחו על כל אחד מהתוצאים שנבחנו לא היה שונה משמעותית בין קבוצות המטופלים במינון גבוה או במינון נמוך, למעט שיעור הדימומים המג’וריים בחודש הראשון לאחר טיפול תרופתי עקב תסמונת כלילית חדה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהתוצאות עולה כי אין שיפור בתוצאות הקליניות על-רקע טיפול במינוני אחזקה גבוהים של אספירין בחולים עם תסמונת כלילית חדה לאחר הכנסת תומכן או לאחר טיפול תרופתי. בחולים לאחר טיפול תרופתי בלבד, תועדה שכיחות גבוהה יותר של דימומים מג’וריים במהלך החודש הראשון לאחר האירוע הכלילי עם טיפול באספירין במינון גבוה.

Am Heart J. 2012;164(2):153-162

לידיעה במדסקייפ