ע”פ סקירת מומחים המתפרסמת לאחרונה ב-Expert Opin Pharmacother
יש מקום להמליץ על טיפול בניאצין בשיחרור מושהה בשילוב
עם laropiprant (טרדפטיב) למטופלים הנמצאים בסיכון גבוה למחלה קרדיווסקולרית אשר לא הצליחו להשיג יעדי ליפידים קונבנציונליים.
המחברים מציינים ברקע שלמרות שסטטינים מפחיתים את האירועים הקרדיווסקולרים במטופלים עם דיסליפדמיה, עדיין נותר סיכון שארייתי של 60-70% . סיכון קרדיווסקולרי זה עשוי להיות קשור באופן הפוך לרמות ה-HDL כולסטרול .
העניין בניאצין עלה מחדש בגלל יכולתו להעלות את רמות ה-HDL כולסטרול. בעיית ההסמקה המוכרת של הניאצין אשר פגעה בעבר בהיענות של המטופלים יכולה כעת להמנע באופן ניכר באמצעות השימוש בשילוב של ניאצין ארוך טווח ביחד עם ה-laropiprant , המשולבים ביחד בתכשיר טרדפטיב.
מטרת הסקירה הייתה לבחון את האפקטיביות הקלינית, והבטיחות של ניאצין ארוך טווח בשילוב עם laropiprant . המחברים סרקו מאמרים שפורסמו ב-PUBMED , MEDLINE של מחקרים בין ינואר 2006 לנובמבר 2011 ושדיווחו על יעילות, אפקטיביות קלינית ובטיחות של טרדפטיב.
ע”פ דעת המומחים המובאת במאמר ניאצין הראה כי ביכולתו למנוע אירועים קרדיווסקולרים, להפחית תמותה וכן לשפר את את תפקוד האנדותל. עדויות אלו מבוססות על השפעותיו רחבות הטווח של הניאצין על הליפידים, לרבות הורדת הליפופרוטאין (a), ופעילותו הפלאוטרופית בהתאם.
מאידך, מציינים המחברים, שבעוד שתופעות הלוואי הקשורות לניאצין הגבילו בעבר את השימוש בו, הגירסה הנוכחית של פורמולציה בשיחרור מושהה והשילוב עם ה- laropiprant גרמו לשיפור בסבילות, בעיקר באמצעות הפחתת תופעת ההסמקה.
המחברים מסכמים כי לדעתם יש מקום לטפל בניאצין במטופלים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה אשר נכשלו עד כה להשיג את היעדים הליפידיים שלהם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!