ממחקר חדש שפורסם ב-Ann Pharmacother עולה כי הוספת טיפול ב-ranolazine (רנקסה) במטופלים עם תעוקה כרונית יציבה ועקשת באוכלוסיה קשישה המקבלת טיפול סטנדרטי קשורה לשיפור משמעותי בסימפטומים.
המחברים מסבירים כי למרות ש-ranolazine הוכיח כבר את יעילותו בחולים עם אנגינה כרונית יציבה (CSA) , המחקרים החלוציים שבוצעו עם התרופה לא דרשו אופטימיזציה של הטיפול נוגד התעוקה (CADT) לפני השימוש בה באוכלוסיה קשישה (במחקר זה נכללו יוצאי צבא).
מטרתם הייתה לקבוע אם הוספת רנקסה לטיפולסטנדרטי במינונים אופטימליים נגד תעוקה ישפר את התעוקה במטופלים יוצאי צבא עם תעוקה יציבה כרונית.
המחקר היה תצפיתי ורטרוספקטיבי וכלל 35 מטופלים שקיבלו מרשם של רנקסה אשר מילאו בתחילתו שאלון הערכה של התעוקה (שאלון SAQ) . לא נכללו מטופלים שקיבלו מרשם של רנקסה מחוץ למוסד שבו שהו ושלא מילאו את שאלון ה-SAQ .
יעד המחקר המרכזי היה השינוי בתוצאת ה-SAQ לאחר חודש אחד ו-3 חודשים מתחילת הטיפול ברנקסה.
יעדי המחקר המשניים כללו הארכת אינטרוול QTc משמעותי קליני (הגעה אל מעל 500 msec או עלייה של לפחות 60 msec מהבסיס), תופעות לוואי, הפסקת טיפול ואינטרקציות עם תרופות אחרות.
נמצא שהוספת רנקסה לטיפול אופטימלי CADT הייתה קשורה לשיפור מובהק סטטיסטי (p<0.001) בכל המימדים של ה-SAQ הן לאחר חודש והן לאחר 3 חודשים.
השינוי הממוצע בציוני מדדי ה-SAQ השונים לאחר 1 ו-3 חודשים היה כלקדמן, בהתאמה:
מגבלה גופנית – שיפור של 9.86 ו-11.94 נק’
יציבות התעוקה – שיפור של 39.29 ו-32.69 נק’
תדירות תעוקה – שיפור של 26.79 ו-25.38 נק’,
שביעות רצון מהטיפול – שיפור של 11.38 ו-10.66 נק’
והתפישה/גישה למחלה – שיפור של 16.85 ו-18.59 נק’
השיפורים היו מובהקים סטטיסטית למעט שביעות הרצון מהטיפול.
מבין 7 המטופחים שמינון רנקסה הועלה להם ל-1000 מ”ג פעמיים ביום, רק שניים היו מסוגלים לשמור על מינון הטיפול
החוקרים מסכמים שהוספת רנקסה לטיפול CADT אופטימלי משיגה שיפור בסימפטומים של התעוקה בקרב אוכלוסיה מבוגרת עם תעוקה כרונית יציבה עקשת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!