מחקר חדש מה-Arthritis Care Res מדווח כי הפסקת טיפול בסטטינים בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית (RA) קשורה לעלייה משמעותית ומובהקת בסיכון לתמותה על רקע מחלה קרדיווסקולרית, ותמותה מכל סיבה.

מטרת המחקר הייתה להעריך את ההשפעה של הפסקת טיפול בסטטינים על תמותה קרדיווסקולרית ותמותה מכל סיבה במסגרת מחקר מבוסס אוכלוסיה של חולי RA . המחברים מציינים כי חולי RA נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית מחד, ומאידך, קיים שיעור גבוה של מטופלים עם RA המפסיקים מסיבות שונות את הטיפול בסטטינים שנרשם להם.

החוקרים ביצוע מעקב אוכלוסיה אחר חולי RA שהיו תחת טיפול בסטטינים בין השנים 1996 ל-2006 . ההגדרה של הפסקת טיפול בסטטינים הייתה הפסקה של 3 חודשים ומעלה בטיפול. יעד המחקר המרכזי היה תמותה מכל המחלות הקרדיווסקולריות ויעד המחקר המשני היה תמותה מכל סיבה.

נבנה מודל חיזוי יחסי מסוג COX עם הפסקת טיפול בסטטינים כמשתנה תלוי זמן, במסגרת מודל רב משתנים שכלל התאמת גיל, מין, מחלות רקע וגורמי סיכון לתמותה ומדדי חומרת ה-RA .

נמצא כי במהלך 16,144 שנות מטופל, בקבוצה של 4,102 מטופלים בסטטינים, תועדו 198 מקרי תמותה קרדיווסקולרים ו-467 מקרי תמותה בכלל.

יחס הסיכון לתמותה קרדיווסקולרית עבור המטופלים שהפסיקו טיפול בסטטינים היה 1.6 (מובהק סטטיסטי) ו-1.79 לתמותה מכל סיבה (מובהק סטטיסטי).

נמצא גם קשר בין עלייה בסיכון לתמותה של כפי 2  לבין שימוש בקורטיקוסטירואידים. שימוש במתוטרקסט היה קשור לירידה של כ-50% בסיכון לתמותה.

החוקרים מסכמים כי נתוני מבוססי אוכלוסיה אלה מצביעים על כך שהפסקת טיפול בסטטינים בחולי RA קשורה עם סיכון מוגבר לתמותה ממחלה קרדיווסקולרית , ומכל סיבה. המימצאים מספקים תמיכה לחשיבות של ההיענות לטיפול בסטטינים בחולי RA שנרשם להם טיפול בסטטינים.