ממחקר חדש עולה קשר בין רמות גבוהות של זיהום אוויר ובין סיכון מוגבר לאוטם לבבי, 1-6 שעות לאחר החשיפה, אך לאחר מכן חלה ירידה בסיכון. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת BMJ.
לדברי החוקרים, מהתוצאות עולה כי במקום להביא לעליה כללית בסיכון להתקפי לב, זיהום אוויר מקדים הופעת אוטם לבבי שבכל מקרה היה מתפתח. עם זאת, הם מדגישים כי ישנן עדויות רבות לפיהן חלה עליה בשיעורי התמותה בנוכחות רמות גבוהות של זיהום אוויר.
החוקרים ערכו מחקר חתך שקשר בין נתוני מאגר MINAP (Myocardial Ischemia National Adult Project) עם נתונים אודות אוזון, פחמן חד-חמצני, חנקן דו-חמצני, סולפור דו-חמצני, וחלקיקים קטנים ממאגר UK National Air Quality Archive.
השפעות הזיהום נבחנו במרווחים של 1-6 שעות, 7-12 שעות, 13-18 שעות, 19-24 שעות ו-25-72 שעות, תוך תקנון לטמפרטורה, לחות, רמות נגיפי שפעת ו-RSV (Respiratory Syncytial Virus), היום בשבוע, חג ועונתיות.
היעד העיקרי היה עליה בסיכון לאוטם לבבי לכל עליה של 10 µg/m3 . תועדו מעט פחות מ-80,000 אוטמים לבביים במהלך תקופה של ארבע שנים (2003-2006).
החוקרים לא מצאו השפעה משמעותית על המספר הכולל של התקפי לב, אך מצאו כי בשעות המוקדמות לאחר שיא זיהום האויר (1-6 שעות), חלה עליה בסיכון לאוטם לבבי, אך במידה ובחנו את התוצאות לאחר שש שעות, מספר האירועים הלבביים היה קטן מהצפוי, לכן נראה כי בחולים שעתידים לפתח התקף לב בתקופה מאוחרת יותר ייתכן כי זיהום אוויר יביא להקדמת האוטם הלבבי של שעות או מספר ימים, לכל היותר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ייתכן וההשפעה המבוססת-היטב של זיהום אוויר על התמותה הלבבית-נשימתית אינה מתווכת ע”י עליה בסיכון לאוטם לבבי, אלא במנגנון אחר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!