בהמשך למחקר בנושא זה מה-NEJM עליו דיווחנו השבוע (ראו קישור זה) , מנתחת כאן דלית וייסמן, עורכת מדור התזונה את המשמעות והדגשים העולים ממחקר חשוב זה:

התועלת בהפחתת אירועים קרדיווסקולאריים ותמותה של תוספת חומצות שומן מסוג אומגה-3 400 מ”ג EPA+DHA ו- 2 גרם alpha-linoleic acid נבחנה במחקר קליני מבוקר שהתפרסם השבוע ב-NEJM.  המחקר כלל 4837 גברים ונשים בגילאי 60-80 שנה אשר אובחנו באוטם שריר הלב עד 10 שנים לפני הכניסה למחקר ?(בממוצע 4 שנים לפני הכניסה למחקר). חולי לב אלו טופלו במהלך המחקר בטיפול תרופתי אופטימאלי למניעת אירועים קרדיווסקולאריים נוספים שכלל טיפול תרופתי לאיזון לחץ הדם, טיפול תרופתי למניעת התפתחות של קריש דם, וטיפול תרופתי להורדת רמות שומנים בדם.

בניגוד למחקרים קודמים בחולי לב, אשר הדגימו תועלת בתוספת של EPA עם או בליDHA על מגוון אירועים לבביים (GISSI PREVNTION, JELIS, GISSI-HF), תוספת של חומצות השומן מסוג אומגה-3 לארסנל התרופתי לא הפחיתה את שיעור האירועים הקרדיווסקולאריים לעומת תוספת פלסבו במהלך 40 חודשי המחקר.

תוצאות לא אחידות אלה בין המחקרים קשורות למספר גורמים:

ממוצע הגילאים במחקר הנוכחי היה 69 שנה, 78% מהמשתתפים היו גברים, ואינדקס אוטם שריר הלב היה בממוצע 4 שנים. זאת בניגוד למאפייני המשתתפים במחקר ה-GISSI אשר גויסו למחקר במהלך 3 חודשים לאחר אוטם שריר הלב, למשתתפי מחקר GISSI-HF אשר סבלו מכשל לבבי או למשתתפי מחקר ה-JELIS שהיו ברובם נשים. בנוסף גילם של המשתתפים בשלושת המחקרים האחרים היה קטן  בעשור.

ההתקדמות בטיפול התרופתי ויעילותו במניעת תחלואה ותמותה חוזרים בקרב חולי לב מהווה אתגר בלתי מבוטל במטרה להוכיח תועלת קלינית נוספת במיגור התחלואה והתמותה הקרדיווסקולאריים. לא זאת בלבד ששיעורי התמותה הקרדיווסקולארית ירדו במהלך השנים חלה תזוזה בסיבות למוות מתמותה לבבית לתמותה לא-לבבית.

במחקר הנוכחי ההיענות לטיפול התרופתי האופטימאלי הייתה גבוהה כפי שמקובל במחקרים קליניים מבוקרים.  שמונים וחמישה אחוז מהמשתתפים נטלו סטטינים, לעומת 5% בתחילת מחקר ה-GISSI שנערך בין השנים 1993-1995 ו-46% בסופו. 

לסיכום, מחקר נוכחי זה תומך בהנחה כי בקרב חולים עם היסטוריה של אוטם שריר הלב המקבלים טיפול רפואי טוב והם בעלי סיכון קטן יחסית לאירועים קרדיווסקולאריים נוספים,  תועלת בתוספת של חומצות שומן מסוג אומגה 3 EPA+DHA, קשה להוכחה.