מחקר חדש שהוצג בכנס הקרדיולוגי האירופאי ואשר גם התפרסם ב-Eur Heart J מדגים כי במטופלים עם אנמיה על רקע אי ספיקת לב (HF) טיפול בברזל I.V ארוך טווח (ferric carboxymaltose , פרינג’קט, כצט) לאורך שנה אחת הוביל לשיפור ניכר בתסבולת תפקודית, סימפטומים ואיכות חיים.
מטרת החוקרים הייתה לבחון ולהעריך את התועלת והבטיחות של מתן ברזל IV ארוך טווח במטופלים הסובלים מאנמיה על רקע אי ספיקת לב.
המחקר, הנקרא CONFIRM-HF היה רב מרכזי, כפול סמיות, מבוקר פלציבו, שבו גויסו 304 מטופלים אמבולטוריים עם HF סימפטומטי, עם LVEF של מתחת ל-45% , רמות מוגברות של natriuretic peptides , וחוסר בברזל פריטין (מתחת ל-100 מ”ג/מ”ל או 100-300 מ”ג/מ”ל במידה ושיעור הרוויה של חלבון הטרנספרין נמוך מ-20%) .
המטופלים חולקו באופן אקראי ביחס 1:1 לטיפול בפרינג’קט (152 מטופלים) או פלצבו סליין (152 מטופלים). יעד המחקר המרכזי היה שינוי במרחק הליכה 6 דקות (6MWT) בין השבוע ה-24 לתחילת המחקר. יעדי מחקר משניים כללו שינוי בדרגת אי ספיקת הלב לפי NYHA , הערכת כוללת (PGA) , מרחק הליכה 6 דקות, ציון איכות חיים הקשור לבריאות (QoL) , ציון עייפות לאחר 6 שבועות , 12, 24 , 36 ו-52 שבועות, וכן האפקט של פרינג’קט על שיעור האשפוזים בשל הרעה ב-HF .
החוקרים מדווחים כי הטיפול בפרינג’קט האריך באופן מובהק את ה-6MWT בשבוע ה-24 (ההבדל בין הקבוצות היה 33 מ’ + 11, P = 0.002 ). האפקט הטיפולי של פרינג’קט היה עקבי בכל תתי הקבוצות שנבחנו ונשמר לאורך כל 52 שבועות המעקב. (ההבדל בסוף המחקר ב-6MWT היה 36 מטר + 11, p<0.001) .
במהלך המחקר, השיפור בדרגת -NYHA , ב-PGA , QOL וציון עייפות במטופלי פרינג’קט היה מובהק סטטיסטי ונצפה החל מהשבוע ה-24 . טיפול בפרינג’קט היה קשור גם הפחתה מובהקת של סיכון לאישפוזים בשל החמרה של HF (סיכון יחסי 0.39, ברווח בר סמך 0.19-0.82, p=0.009) . מס’ הנפטרים היה דומה בשתי הקבוצות (12 בקבוצת הפרינג’קט מול 14 בקבוצת הפלצבו) ושיעור תופעות הלוואי גם הוא היה דומה בשתי הקבוצות.
החוקרים מסכמים כי טיפול בברזל IV ארוך טווח מסוג פרינג’קט במטופלים עם אנמיה על רקע HF לאורך שנה אחת מוביל לשיפור ניכר ומובהק בתפקוד, סימפטומים, איכות חיים ונראה שגם קשור לירידה בסיכון לאישפוזים על רקע החמרה של HF .
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!