מחקר חדש שהוצג בכנסת השנתי של האגודה לרפואת עיניים וחקר בראייה הראה כי מתן פומי של מינוציקלין לא עצר את התקדמות הניוון ה”גיאוגרפי” (Geographic atrophy) במסגרת ניוון מקולרי גילי (נמ”ג, AMD – Age-related Macular Degeneration). ניוון “גיאוגרפי” בא לידי ביטוי בשלב מאוחר של נמ”ג, ומשפיע בדרך כלל על המקולה המרכזית. למרות הופעתו ההדרגתית, האזור האטרופי מתרחב עם הזמן, מה שמוביל לאובדן ראייה חמור כעבור 3-4 שנים. אובדן זה קיים כיום בכמיליון אנשים בארצות הברית (20% מאלה עם נמ”ג).
החוקר הראשי, ד”ר טיארנן קינן, צוות מחלות רשתית במכון הלאומי לעיניים, בת’סדה, מרילנד, אמר כי “הן מבחינה גנטית והן מבחינה ביוכימית, ברור שמערכת החיסון המולדת מעורבת מאוד בניוון מקולרי הקשור לגיל”. משום כך, רופאי עיניים תהו זה מכבר האם ניתן להשתמש באנטיביוטיקה כמו מינוציקלין בכדי למקד את פעילותם של תאי המיקרוגליה, תאי חיסון של המערכת המולדת.
המחקר הנוכחי כלל 21 מטופלים שהשלימו לפחות 33 חודשי מעקב. ראשית, התקדמות המחלה של כל משתתף נמדדה במשך 9 חודשים, ולאחר מכן, המטופלים נטלו מינוציקלין פעמיים ביום במשך 3 שנים.
תוצאות המחקר הראו כי התקדמות המחלה של המטופלים לאחר שנתיים של טיפול במינוציקלין, לא הייתה שונה משמעותית מהשלב הראשוני, טרם נטילת התרופה. בעקבות זאת אמר קינן כי “התוצאות המאכזבות כנראה קשורות להבנה לא שלימה של הניוון ה’גיאוגרפי’, או לכך שתאי מיקרוגליה מופעלים אינם תורמים להרחבת הנזק לרשתית, או שמינוציקלין אינו פועל כצפוי באתר של הניוון”. הוא הוסיף כי “ייתכן שההשערה נכונה אך ההשפעה הייתה כל כך מתונה שאי אפשר היה לזהות אותה”.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!