מנתונים חדשים מבריטניה שפורסמו בכתב העת British Journal of Ophthalmology עולה קשר בין חשיפה רבה לזיהום אוויר ובין סיכון מוגבר לניוון מקולארי גילי ושינוי בעובי הרשתית.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 115,954 משתתפים ממאגר UK Biobank, אשר היו בגילאי 40-69 שנים וללא היסטוריה של מחלה עינית בתחילת הדרך בשנת 2006. המשתתפים דיווחו על כל אבחנה של ניוון מקולארי גילי ועבור תת-קבוצה של 52,602 משתתפים היו נתוני הדמיית רשתית בשנים 2009-2012.
בסך הכול, 1,286 משתתפים (1.1%) דיווחו על התפתחות ניוון מקולארי גילי במהלך המחקר.
בקרב משתתפים עם חשיפה רבה יותר לחומר חלקיקי עדין (PM 2.5) תועד סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות ניוון מקולארי גילי (יחס סיכויים של 1.08). בהדמיות רשתית הייתה גם עדות לעובי דק יותר של אזור הסינפסה של פוטורצפטורים, שכבה עבה יותר של הסגמנט הפנימי של פוטורצפטורים ושכבה דקה יותר של אפיתל פיגמנט רשתית.
בנוסף, בקרב משתתפים עם חשיפה רבה יותר לדו תחמוצת החנקן תועד שכבה עבה יותר של הסגמנט הפנימי של פוטורצפטורים ושל סגמנט חיצוני של פוטורצפטורים. באלו עם חשיפה רבה יותר לדו תחמוצת החנקן תועד עובי דק יותר של אזור הסינפסה של פוטורצפטורים וכן עליה בעובי שכבה פנימית וחיצונית של פוטורצפטורים.
החוקרים מדווחים כי הם זיהו סיכון נוסף הנובע מזיהום אוויר, ממצאים המחזקים את העדויות לחשיבות שיפור איכות האוויר בסביבה. גם חשיפה מעטה לזיהום אוויר עלולה להשפיע באופן משמעותי על הסיכון לניוון מקולארי גילי, רמז לכך שזיהום אוויר הינו גורם סיכון הפיך חשוב המשפיע על הסיכון למחלה עינית במספר גדול מאוד של חולים.
British Journal of Ophthalmology, online January 25, 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!