בחולים עם ניוון מקולארי גילי ניאו-וסקולארי, מתן Ranibizumab (לוסנטיס) בגישת Treat-and-Extend, המבוססת על מתן זריקות כל ביקור וכאשר מושגת תגובה טובה מתחילים להגדיל את המרווחים בין ההזרקות, אינה נחותה בהשוואה לזריקות הניתנות במרווחים קבועים וכן היא נוחה יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 580 חולים עם ניוון מקולארי גילי ניאווסקולארי כורואידלי, אשר לא קיבלו טיפול קודם, לקבוצת טיפול בזריקות Ranibizumab לתוך הזגוגית בפרוטוקול Treat-and-Extend או במשטר טיפול חודשי.
לאחר 24 חודשים, 466 מהמשתתפים (80.3%) השלימו את המחקר. בקבוצת הטיפול בפרוטוקול Treat-and-Extend מספר הזריקות הממוצע עמד על 17.6, בהשוואה ל-23.5 זריקות בקבוצת הטיפול בזריקה חודשית.
השיפור בחדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר בקבוצת הטיפול בפרוטוקול Treat-and-Extend עמד על 6.8 אותיות, בהשוואה ל-6.0 אותיות בקבוצת הטיפול בזריקה חודשית.
החוקרים מדווחים כי חל שיפור של 15 אותיות ומעלה ב-25.5% מהחולים בקבוצת הטיפול בגישת Treat-and-Extend וב-23.1% מהחולים בקבוצת הטיפול בזריקות חודשיות. באשר לאובדן של 15 אותיות ויותר, השיעורים המקבילים עמדו על 6.5% ו-5.8%, בהתאמה.
מרבית החולים הגיבו היטב למשטר הרחבת מרווחי הזריקות בהדרגה. לאחר 24 חודשים, 73.7% מהחולים הצליחו להגדיל את המרווחים בין הזריקות ל-8 שבועות ומעלה ו-43.1% הצליחו להגדיל את המרווח ל-12 שבועות.
החוקרים מסבירים כי משטר הכולל פחות זריקות וביקורים אצל הרופא עשוי לשפר את הנוחות ולהפחית את העלויות, בהשוואה למשטר טיפול הכולל זריקה חודשית.
JAMA Ophthalmology, online January 9, 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!