טיפול תאי שמקורו ברקמת חבל הטבור עשוי לסייע בטיפול באטרופיה גיאוגרפית משנית לניוון מקולארי על-רקע גילי (AMD או Age-Related Macular Dengeneration), כך עולה מתוצאות מחקרים מוקדמים להערכת הטיפול החדשני. ניוון מקואלרי גילי מתקדם הינו הסיבה המובילה לאובדן ראיה בלתי-הפיך, כאשר לצורה היבשה אין כיום טיפול מאושר לשימוש ומכאן החשיבות הרבה של פיתוח טיפולים חדשים להתוויה זו.
החברה מפתחת תכשיר מבוסס-תאים בשם Palucorcel. במחקר בשלב 2b, הטיפול נמצא בטוח כאשר ניתן לחלל תת-רשתית באמצעות מכשיר הזרקה חדשני שהוחדר לחלל העל-כורוידאלי.
מדגם המחקר כלל 21 חולים (גיל ממוצע של 77 שנים) עם אטרופיה גיאוגרפית משנית לניוון מקולארי גילי. בתחילת המחקר, חדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר בעין הגרועה עמדה על כ-20/160 וגודל האטרופיה הגיאוגרפית עמד על 15.2 ממ”ר. החוקרים הזריקו את החומר הפעיל לחלל התת-רשתית והשלימו בדיקות הדמיה לפני ואחרי הפרוצדורה, אשר סיפקו עדות ברור לשקיעת התאים סביב אזורי האטרופיה עם עדות לשיפור רגישות רשתית בחלק מהחולים. בטיחות הטיפול הודגמה באמצעי הדמיה שונים.
החוקרים מדגישים כי אין המדובר בטיפול בתאי גזע. התאים אינם משתנים לרקמה אותה מעוניינים להחליף. במקום זאת, הם משחררים גורמים טרופיים העשויים להגביר את התפקוד של אפיתל הרשתית. תאים אלו משחררים גם חלבונים המגבירים תאי עצב ויצירת סינפסות בתאי גנגליון.
מעניין לציין כי הרקמה הטבורית ממנה יוצר Palucorcel לשימוש במחקר זה מקורה בתינוק שנולד לפני כתשע שנים. חבל טבור אחד עשוי לספק מספר כמעט בלתי-נגמר של תאים.
מתוך כנס ה-AAOpt (American Academy of Optometry)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!