מחקר חדש מ-JAMA Ophthalmology מדווח כי לא רמות ליפידים ולא שימוש בסטטינים השפיעו על ההיארעות של רטינופתיה סוכרתית פרולפרטיבית (PDR) ובצקת מקולרית.
מחקרים קודמים הצביעו על קשר אפשרי בין רמות ליפידים ורטינופתיה סוכרתית ובצקת מקולרית, אך הקשר איבד מהמובהקות הסטטיסטית לאחר התאמות למשתנים נוספים. במחקר הנוכחי השתתפו 903 איש עם סוכרת סוג 1 שבה השכיחות המוערכת של PDR הייתה 41% ו-23% לבצקת מקולרית. ההיארעות השנתית המוערכת של PDR הייתה 1.21%ושל הבצקת המקולרית 0.77% .
רמות גבוהות של LDL כולסטרול היו קשורות עם עליה קלה בשכיחות של PDR ובצקת מקולרית, אך לא עם היארעות מוגברת של מצבים אלה, והקשר נעלם לאחר התאמות לרמות HbA1c .
למרות שרמות גבוהות יותר של HDL כולסטרול היו קשורות עם ירידה בשכיחות של PDR ובצקת מקולרית לאחר התאמות למשתנים נוספים, הם לא היו קשורות כם היארעות של PDR או בצקת מקולרית. כך גם לגבי השימוש בסטטינים. גם רמות סה”כ כולסטרול ו-HDL כולסטרול לא היו קשורות לתמותה.
JAMA Ophthalmol 2014.
הערת המערכת: אין כמובן להסיק מהתוצאות הללו שאין חשיבות לאיזון ליפידי בחולי סוכרת סוג 1 או סוג 2… ברור עם זאת שלהגנה פגיעות בעיניים בחולים סוכרתיים יש חשיבות גדולה יותר לאיזון הגליקמי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!