חוקרים מאוסטרליה בחנו נתונים ממחקר מבוסס-אוכלוסייה גדול והדגימו קשר מובהק סטטיסטית בין טיפול קבוע באספירין במשך 15 שנים ובין התפתחות ניוון מקולארי גילי ניאווסקולארי (Neovascular Age-related Macular Degeneration או nAMD).
בהשוואה למשתתפים אחרים במחקר Blue Mountains Eye Study, במשתתפים שדיווחו על נטילת אספירין לפחות פעם בשבוע נרשם סיכוי גבוה כפליים להתפתחות nAMD במהלך 15 השנים הבאות.
יחס הסיכויים לניוון מקולארי גילי רטוב עמד על 2.46 בקרב מטופלים באספירין, לאחר תקנון למספר ערפלנים אפשריים (גיל, מין, עישון, היסטוריה של מחלות לב וכלי דם, לחץ דם סיסטולי ומדד מסת גוף). לא זוהה קשר דומה עם אטרופיה גיאוגרפית.
ממצאי המחקר הינו המחקר הגדול השלישי בשנה האחרונה המרמז לקשר בין טיפול באספירין ובין nAMD. לאחרונה, ממצאים דומים פורסמו בסקירת נתוני מחקר Beaver Dam Eye Study.
גם במידה והטיפול באספירין יאושר כגורם סיכון ל-AMD עם נתונים משמעותיים יותר, כבר נראה כי הסיכון די קטן במונחים אבסולוטיים, עם כ-1% מהמטופלים באספירין ו-0.5% מאלו שאינם מטופלים בנוגד הטסיות.
לדברי החוקרים, הכפלת הסיכון נשמעת עליה משמעותית, אך בפועל הסיכון לניוון מקולארי גילי בשלב מתקדם בחולים שנטלו אספירין עמד על 1%, בהשוואה ל-0.5% באלו שלא נטלו את הטיפול התרופתי.
החוקרים מציינים כי בעבודה מוקדמת הם בחנו את הנתונים ממחקר קליני מבוקר ולא מצאו עליה בסיכון לניוון מקולארי גילי במטופלים באספירין. מנגד, בקרב מטופלים באספירין במחקר Age-Related Eye Diseases Study (AREDS2), בו הודגם סיכון נמוך יותר ל-nAMD בהשוואה לביקורות, עם יחס סיכויים של 0.61 (p<0.0001).
ממצאי המחקר מבססים היפותזה בנוגע לתופעת לוואי אפשרית של טיפול באספירין, אך דרושים מחקרים נוספים על מנת לאשר ממצאים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!