לטיפולים ביולוגיים השפעה שונה על שיפור תפקוד חוש הריח במבוגרים עם דלקת כרונית של הסינוסים ופוליפים באף (Chronic Rhinosinusitis with Nasal Polyps), כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Current Allergy and Asthma Reports. מבין התכשירים הביולוגיים שנבחנו, Dupilumab הוביל לשיפור המשמעותי ביותר בחוש הריח.
החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 28 מחקרים, כולל שמונה מחקרים אקראיים ומבוקרים (2024 משתתפים) ו-20 מחקרי עוקבה תצפיתיים (1,685 משתתפים), להערכת ההשפעה של טיפולים ביולוגיים על השבת חוש הריח בחולים עם דלקת כרונית של הסינוסים ופוליפים באף.
הסקירה בחנה שש תרופות ביולוגיות במחקרים אקראיים ומבוקרים: Dupilumab (4 מחקרים), Omalizumab (2 מחקרים), Mepolizumab (מחקר אחד), Benralizumab (מחקר אחד), Tezepelumab (מחקר אחד) ו-Telikibart (מחקר אחד).
התוצא העיקרי היה השינוי הממוצע במבחנים להערכת חוש הריח, כפי שנקבע באמצעות כלים פסיכופיזיקאליים תקפים, כולל מדד UPSIT (או University of Pennsylvania Smell Identification Test).
בכלל המחקרים, טיפולים ביולוגיים הדגימו השפעה מתונה-עד-גדולה על מדדי חוש הריח, עם הבדל ממוצע מתוקן של 0.72 (p=0.0004). במחקרים שכללו את מדדי UPSIT, השימוש בטיפול ביולוגי לווה בשיפור ממוצע של 7.37 נקודות במדד זה (רווח בר-סמך 95% של 4.6-10.1, P<0.0001).
בניתוח לפי תתי-קבוצות, Dupilumab הדגים את ההשפעה הבולטת ביותר לשיפור חוש הריח (הבדל ממוצע מתוקן של 1.16, רווח בר-סמך 95% של 0.35-1.97), לאחריו Benralizumab (הבדל ממוצע מתוקן של 1.03, רווח בר-סמך 95% של 0.55-1.51), בעוד שההשפעה של Mepolizumab לא הייתה משמעותית סטטיסטית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי יש להכיר בהשבת תפקוד חוש הריח כתוצא מרכזי של טיפול ביולוגי בחולים עם דלקת כרונית של הסינוסים ופוליפים באף ולשלב זאת בטיפול הקליני ובפיתוח ההנחיות לטיפול בחולים אלו.
Current Allergy and Asthma Reports, Nov 20, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!