אבחנה של אלרגיות למזון בילדים מלווה בסיכון מוגבר להפרעות אכילה, חרדה ודיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מישראל, שפורסמו בכתב העת European Journal of Pediatrics.

המחקר נערך בהובלת נטלי פלקס מנוב, בשיתוף עם מכון המחקר KI, וכלל נתונים אודות 1,153,984 ילדים בגילאי 0-18 שנים ממרפאות ראשוניות בבריטניה בין 2000 ו-2021, במטרה לבחון את הקשר בין אלרגיות למזון ובין הפרעות פסיכיאטריות.

המשתתפים סווגו לתת-קבוצה של ילדים עם אלרגיות למזון (23,263 ילדים, גיל חציוני של 5 שנים; 43% בנות), ילדים ללא אלרגיות למזון (1,130,721 ילדים; גיל חציוני של 8 שנים, 48% בנות); ילדים עם אסתמה (136,453 ילדים, גיל חציוני של 8 שנים, 43% בנות), סוכרת מסוג 1 (4,835 ילדים, גיל חציוני של 11 שנים, 45% בנות), או אטופיק דרמטיטיס (207,575 ילדים, גיל חציוני של 5 שנים, 51% בנות) ללא היסטריה של אלרגיות למזון.

כל המשתתפים היו במעקב למשך לפחות שנה אחת ועד שני עשורים במטרה לבחון התפתחות הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות.

בילדים עם אלרגיות למזון תועד סיכון מוגבר משמעותית לאבחנה של הפרעות אכילה (יחס סיכון מתוקן של 1.85, רווח בר-סמך 95% של 1.42-2.41), חרדה (יחס סיכון מתוקן של 1.35, רווח בר-סמך 95% של 1.25-1.45) ודיכאון (יחס סיכון מתוקן של 1.24, רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.39) לעומת ילדים ללא אלרגיות למזון.

בילדים עם אלרגיות למזון תועד סיכון נמוך יותר לדיכאון לעומת עמיתיהם עם אסתמה (יחס סיכון מתוקן של 0.77, רווח בר-סמך 95% של 0.68-0.87( ואלו עם סוכרת מסוג 1 (יחס סיכון מתוקן של 0.64, רווח בר-סמך 95% של 0.54-0.76).

הסיכון לחרדה היה נמוך יותר משמעותית בילדים עם אלרגיות למזון, בהשוואה לאלו עם אסתמה (יחס סיכון מתוקן של 0.86, רווח בר-סמך 95% של 0.79-0.91).

החוקרים מסכמים וכותבים כי לנוכח ממצאים אלו, הם ממליצים על גישה הוליסטית לטיפול באלרגיות למזון, המשלבת בדיקות סקר להערכת המצב הנפשי ומתן תמיכה כחלק מהטיפול השגרתי בחולים. צעדים אלו עשויים לכלול הערכה פסיכולוגית שגרתית, תכניות הדרכה אודות סיכון אפשרי להפרעות פסיכיאטריות לחולים ולבני המשפחה שלהם ושיתוף פעולה צמוד יותר בין מומחי אלרגיה ומומחי בריאות הנפש.

European Journal of Pediatrics, July 16, 2025

לידיעה במדסקייפ