ממחקר חדש עולה כי בדיקות ספירומטריה תקופתיות במטופלים בסיכון נשימתי טובות לאבחון הדרדרות פרוגרסיבית בתפקודי ריאות. ההמלצה באלו החשופים להדרדרות בתפקודי הריאות בשל חשיפה תעסוקתית היא למעקב ארוך טווח, אך מעולם לא נקבעה דרגת ההדרדרות המעידה על שינוי בעל חשיבות קלינית.
החוקרים אספו נתונים מתכנית ניטור תעסוקתי ע”י בדיקות ספירומטריה לאורך 30 שנים, בכדי לבחון את הקשר בין שינויים במדדי FEV1 והדרדרות בתפקודי הריאות. בתכנית נכללו 21,821 תוצאות בדיקות מ-1884 עובדים.
הירידה הממוצעת במדדי FEV1 בגברים בטווח הארוך עמדה על 30 מ”ל לשנה, לעומת 23 מ”ל לשנה בנשים. ההדרדרות היתה תלולה יותר בקרב מעשנים בהשוואה ללא-מעשנים ומעשנים בעבר. בנבדקים בגיל 35 ומעלה נרשמה ירידה משמעותית יותר במדדי FEV1 בהשוואה לאלו בגיל 25 או צעירים יותר.
שינויי FEV1 בטווח הקצר במהלך 1-5 שנים היו מאוד וריאבילים, אך הוריאביליות הצטמצמה ככל שמרווח הזמן בין הבדיקות גדל.
לדברי החוקרים, המרת השינויים לאחוזי השינוי במדדי FEV1 העלתה את הדיוק האבחנתי של ניטור ספירומטריה, כמו גם הגדלת משך מרווחי זמן הניטור.
החוקרים כותבים כי קביעת אחוזון 50 כנקודת הסף לשינוי במדדי FEV1 מעלה את הסבירות והספציפיות, עם רגישות של 41% במרווחי זמן קצרים של 5 שנים.
החוקרים כותבים ומסכמים כי בדיקות ספירומטריה שנתיות בעובדים ואחרים החשופים לסיכונים נשימתיים יכולות שינויים גדולים יחסית בתפקודי הריאות במרווחי זמן קצרים, וניתן לזהות באמצעותם פרטים המצויים בסיכון משמעותי להדרדרות משמעותית בתפקודי הריאות בטווח הרחוק.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!