תוצאותיו של מחקר שפורסמו לאחרונה מעידות כי ניתן להשתמש בבדיקות עור, במיוחד בבדיקות המבוצעות באמצעות שימוש ב-patch, לצורך גילוי הגורם להופעת תופעות לוואי עוריות בעקבות חשיפה לתרופות מסוימות.
חשד להימצאות תגובת רגישות-יתר לתרופות עולה לעיתים קרובות, אולם רק במיעוטן של תופעות הלוואי העוריות לטיפול תרופתי (CADRs) מדובר במקור אלרגי של התופעה, ולכן הן יופיעו מחדש בעקבות חשיפה חוזרת לתרופה. לכן, דרושות שיטות לאמת כי אכן מדובר ב-CADRs ואחת מהאפשרויות היא להשתמש בבדיקות עוריות.
מטרת המחקר שבוצע היתה לבדוק עד כמה שימושיות בדיקות העור בחשיפת מקרים של תגובות אלרגיות לתרופות. מידת הרלוונטיות של תוצאות בדיקות העור נאמדה באמצעות ניסויי גירוי באמצעות חשיפה לתרופות.
במחקר שנערך בין השנים 1989-2001 השתתפו 947 חולים בעלי היסטוריה של חשד להימצעות CADR. החולים עברו בדיקות עור שכללו בדיקות באמצעות patch (או PTs) שנערכו ב-826 מהחולים, בדיקות בדקירות של העור (SPTs) שנערכו ב-935 מהחולים, ובדיקות באמצעות photopatch שנערכו ב-12 מהחולים. שכיחות הופעת תוצאות תגובות חיוביות והופעת תגובות שליליות בחשיפה לתרופות שונות נמצאה בהתאמה להיסטוריה הרפואית של החולים. ניסויי לגירוי באמצעות חשיפה לתרופות בוצעו בקרב 246 מהחולים.
התרופות שנחשדו ונבדקו במידה הרבה ביותר היו תרופות אנטי-מיקרוביאליות. תוצאת PT חיובית לתרופה אחת או יותר נצפתב בקרב 89 (10.8%) מתוך 826 החולים שנבדקו, בעיקר בתגובה ל-beta-lactams, ל-clindamycin ול-trimethoprim. תוצאת SPT חיובית נצפתה בקרב 10 (1.1%) מתוך 935 החולים שנבדקו. בדיקת אתגר בוצעה בקרב 17 מהחולים שבהם התקבלה תוצאה חיובית בבדיקת העור.
ב-13 (81.2%) מתוך 16 המקרים שבהם התקבלה תוצאת PT חיובית התפתחה exanthema, ובחולה אחד שבו התקבלה תוצאת SPT חיובית הופיעה urticaria. בקרב החולים שבהם התקבלה תוצאה שלילית בבדיקות העור נתקבלה תוצאה שלילית בבדיקת אתגר החשיפה בקרב 207 (90.4%) מתוך 229 הנבדקים, ותוצאה חיובית בבדיקת אתגר החשיפה בקרב 22 (9.6%) מתוך 229 הנבדקים שב-12 מהם הופיעה ה-exanthema, ב-3 מהם הופיעה פריחה קבועה וב-7 מהם הופיעה urticaria.
החוקרים מסיקים כי בדיקות עור, ובעיקר בדיקות ה-patch, יכולות לשמש כשיטת סריקה לגילוי הגורם ל-CADRs במידה והתגובה שהופיעה הינה exanthema או במקרים שבהם מדובר בתרופה אנטי-מיקרוביאלית, קרדיווסקולרית או אנטי-אפילפטית. שימוש ב-SPT סייע בחלק מהמקרים בזיהוי תגובה חיובית לתרופות אנטי-מיקרוביאליות. במקרים של פריחה קבועה נמצא כי ניתן להשתמש ב-PT באתר שבו הופיעה התגובה המוקדמת. כאשר תוצאות בדיקות העור הינן שליליות או אינן ברורות, ניתן לבצע בדיקות אתגר בחשיפה דרך הפה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!