בנשאי HIV תועד סיכון מוגבר להתפתחות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא הזיהום הנגיפי, בפרט באלו מתחת לגיל 40 או בנשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש המבוסס על נתוני מערכת Kaiser Permanente , אשר פורסמו בכתב העת Mayo Clinic Proceedings.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון לאי-ספיקת לב בנשאי HIV, לקבוע כיצד הסיכון משתנה לפי המאפיינים הדמוגרפיים ולהעריך אם הסיכון מוסבר ע”י מחלה טרשתית או טיפול בגורמי סיכון. לצורך כך, החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל נשאי HIV בין תחילת ינואר בשנת 2000 ועד סוף דצמבר בשנת 2016, אשר הותאמו ביחס 1:10 למטופלים ללא HIV לפי גיל, מין, מוצא אתני, גזע/מוצא ומוסד מטפל. הערכת הסיכון להיארעות אי-ספיקת לב על-רקע זיהום בנגיף HIV נקבעה באופן כולל ועל-פי מקטע הפליטה של חדר שמאל.
מדגם המחקר כלל 38,868 משתתפים עם HIV ו-386,586 ביקורות תואמות ללא HIV (גל ממוצע של 41.4 שנים, 12.3% נשים).
לאורך חציון מעקב של 3.8 שנים, שיעורי היארעות אי-ספיקת לב עמדו על 0.23 מקרים ל-100 שנות-אדם עם HIV, לעומת 0.15 מקרים ל-100 שנות אדם ללא HIV (p<0.001). השיעור המתוקן של אי-ספיקת לב היה גבוה יותר באלו עם HIV (יחס סיכון מתוקן של 1.73, רווח בר-סמך 95% של 1.57-1.91), אשר נחלש רק באופן מתון לאחר תקנון לאירועי תסמונת כלילית חדה. התוצאות היו דומות בחלוקה לפי קטגוריות תפקוד סיסטולי.
הסיכון המתוקן לאי-ספיקת לב היה בולט יותר בצעירים עד גיל 40 שנים (יחס סיכון מתוקן של 2.45, רווח בר-סמך 95% של 1.92-3.03), או בנשים (יחס סיכון מתוקן של 2.48, רווח בר-סמך 95% של 1.90-3.26).
החוקרים מסכמים וכותבים כי זיהום בנגיף HIV מעלה את הסיכון לאי-ספיקת לב, כאשר עליה זו בסיכון משתנה לפי מאפיינים דמוגרפיים ואינה תלויה במסלולי טרשת עורקים או שימוש שונה בתרופות להגנה לבבית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!