במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקשישים עם סוכרת מסוג 1, משך סוכרת משפיע על המצב התפקודי והקליני, ללא תלות בגיל החולה או באיזון הגליקמי.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של משך סוכרת על המצב הקליני והתפקודי עם הגיל בחולים עם סוכרת מסוג 1. לצורך כך, הם השלימו מחקר חתך שכלל מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה עם אבחנה של סוכרת מסוג 1.
מדגם המחקר כלל 165 קשישים, בגיל ממוצע של 70 שנים. לאחר תקנון לגיל, מין והמוגלובין מסוכרר, החוקרים מצאו כי משך סוכרת מסוג 1 ארוך יותר, לאורך 50 שנים ומעלה, לווה בסיכון מוגבר לדיכאון (יחס סיכויים של 2.8, p=0.008), חוסר מודעות להיפוגליקמיה (יחס סיכויים של 2.6, p=0.01), מדדים נמוכים יותר במבחן הליכה בשש דקות (יחס סיכויים של 0.99, p=0.01) ובסולם Physical Component Summary של Short Form 36 (יחס סיכויים של 0.96, p=0.02) ושימוש יומי בתרופות בהיקף גדול יותר (יחס סיכויים של 1.1 =, p=0.004) בהשוואה לחולים עם סוכרת במשך פחות מ-50 שנים.
החוקרים כותבים כי יש לקחת בחשבון את משך הסוכרת בפיתוח גישות בטוחות ומוצלחות לניהול הטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 2.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!