במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בתכשירים אנטי-פטרייתיים וטיפול אנטיביוטי תדיר בנשים הרות מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) בצאצאים בגיל 10 שנים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיים קשר בין מערכת העיכול והמוח לו תפקיד חשוב בהתפתחות מערכת העצבים. מחקרים מעטים בחנו את הקשר בין חשיפה לתרופות אנטי-מיקרוביאליות בעלות השפעה על הרכב החיידקים במערכת העיכול ובין ADHD. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את הקשר בין טיפול בתכשירים אנטי-מיקרוביאליים בנשים הרות ובין ADHD בצאצא עד גיל 10 שנים.

מדגם המחקר כלל 555 ילדים, מהם 108 עם אבחנה של ADHD.

במהלך ההיריון, 54.1% מהאימהות נטלו טיפול אנטיביוטי ו-18.7% נטלו תכשירים אנטי-פטרייתיים.

בסיכומו של דבר, לא זוהתה עדות לקשר בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי במהלך ההיריון ובין הסיכון ל-ADHD (סיכון יחסי של 0.98, רווח בר-סמך 95% של 0.75-1.29), אך זוהה סיכון מוגבר ל-ADHD בצאצאים לאימהות שקיבלו לפחות שלושה מחזורי טיפול אנטיביוטי (סיכון יחס של 1.58, רווח בר-סמך 95% של 1.10-2.29).

חשיפה במהלך ההיריון לתכשירים אנטי-פטרייתיים לוותה בסיכון גבוה פי 1.6 ל-ADHD (סיכון יחסי של 1.60, רווח בר-סמך 95% של 1.19-2.15).

מהערכת השפעה אפשרית של מין הילד על הקשר הנ”ל לא מצאו החוקרים עדות לקשר בין חשיפה אימהית לתכשירים אנטי-מיקרוביאליים על הסיכון ל-ADHD בבנות, אך בקרב בנים, חשיפה לתכשירים אנטי-פטרייתיים לוותה בסיכון גבוה פי 1.82 ל-ADHD (סיכון יחסי של 1.82, רווח בר-סמך 95% של 1.29-2.56).

ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של בקרת החשיפה האימהית במהלך היריון ושימוש מושכל בתכשירים אנטי-מיקרוביאליים לפני הלידה.

PLoS One, May 3, 2023