במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תוך-רחמית ל- Atomoxetineבשלב מוקדם של ההיריון אינו מלווה בסיכון מוגבר למומים מולדים מג’וריים, מומים לבביים או מומי גפיים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אודות שימוש בתרופות להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בזמן הריון התמקדו בתכשירים המעוררים את מערכת העצבים המרכזית, אך אין נתונים רבים אודות הבטיחות של Atomoxetine במקרים אלו. במחקר הנוכחי הם בחנו את שיעורי הימצאות מומים מולדים מג’וריים, כמו גם מומים לבביים ומומי גפיים, בעקבות חשיפה ל- Atomoxetine במהלך הטרימסטר הראשון להיריון.
מחקר העוקבה כלל כ-2.4 מיליון הריונות שהסתיימו בלידת חי ותועדו במאגרים ארציים בדנמרק, איסלנד, נורבגיה ושבדיה בין השנים 2003-2017, כמו גם 1.8 מיליון הריונות שהסתיימו בלידת-חי ותועדו במאגר US Medicaid Analytic eXtract בארצות הברית בשנים 2001 עד 2013. הם השוו את שיעורי הימצאות מומים מולדים מג’וריים ביילודים בין הריונות עם חשיפה ל- Atomoxetine והריונות ללא חשיפה לטיפול התרופתי.
החיפוש הוביל לזיהוי 368 הריונות עם חשיפה ל- Atomoxetine במהלך הטרימסטר הראשון להריון בארבע המדינות הנורדיות ו-622 הריונות עם חשיפה לתרופה בארצות הברית.
מהנתונים עולה כי חשיפה ל- Atomoxetine במהלך הריון מוקדם לא לוותה בסיכון מוגבר למומים מולדים מג’וריים, כאשר יחס ההימצאות של מומים מולדים מג’וריים עמד על 1.18 (רווח בר-סמך 95% של 0.88-1.60) ויחס ההימצאות המתוקן עמד על 0.99 (רווח בר-סמך 95% של 0.74-1.34).
עוד עולה מהממצאים כי לא תועד סיכון מוגבר למומים לבביים (יחס הימצאות מתוקן של 1.34, רווח בר-סמך 95% של 0.86-2.09) או למומי גפיים (יחס הימצאות מתוקן של 0.90, רווח בר-סמך 95% של 0.38-2.16).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי לאחר חשיפה ל- Atomoxetine בהיריון מוקדם, הם לא זיהו עליה בסיכון למומים מולדים מג’וריים באופן כללי, ולמרות חוסר ודאות מסוימת באשר לגודל המדגם, לא תועדה עליה משמעותית בסיכון למומים לבביים או מומי גפיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!