מסקירה מקיפה מטעם Cochrane Review עולה כי עדויות באיכות נמוכה תומכות בשימוש ב-Methylphenidate (ריטלין) בילדים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit Hyperactivity Disorder) ועל-כן המומחים ממליצים לנקוט משנה זהירות במתן הטיפול הנ”ל.

לדברי החוקרים, העדויות אינן משכנעות כפי שרופאים רבים סברו בעבר. באופן כללי, הממצאים מעלים חשש באשר להיקף השימוש המומלץ בתרופה זו ומצביעים על הצורך בנקיטת משנה זהירות במתן ריטלין.

הסקירה כללה נתונים שפורסמו עד פברואר 2015 במסגרת 185 מחקרים אקראיים ומבוקרים, עם למעלה מ-12,000 ילדים ומתבגרים בגילאי 3-18 שנים. המחקר נערכו ברובם בארצות הברית, קנדה ואירופה, וערכו השוואה בין ריטלין ובין פלסבו או ללא התערבות. משך הטיפול בריטלין נע בין יממה ל-425 ימים, עם משך טיפול ממוצע של 75 ימים.

40% מהמחקרים היו במימון חברות תרופות וכל 185 המחקרים הוגדרו כבעלי סיכון גבוה להטיה.

מניתוח הנתונים עלה כי הטיפול בריטלין עשוי לשפר תסמיני ADHD לפי דירוג המורים, עם שינוי של 9.6 נקודות במדד ADHD-RS (ADHD Rating Scale). החוקרים מסבירים כי שינוי של 6.6 נקודות במדד זה מעיד על הבדל בעל חשיבות מינימאלית.

עוד עולה מהנתונים כי הטיפול בריטלין הביא לשיפור דירוג המורים את ההתנהגות הכללית של הילדים ואת איכות החיים לפי דיווח ההורים.

הטיפול בריטלין לא לווה בעליה באירועים חמורים מסכני חיים, אך זוהתה  עליה באירועים חריגים לא-חמורים (סיכון יחסי של 1.29), בעיקר הפרעות שינה וירידה בתאבון. בילדים שטופלו בריטלין תועדה עליה של 60% בסיכון להפרעות שינה/קשיי שינה (סיכון יחסי של 1.60) ועליה של 266% בסיכון לירידה בתאבון.

עם זאת, החוקרים מזהירים כי האיכות הנמוכה של הנתונים מעידה כי לא ניתן להיות בטוחים בהיקף ההשפעות ולא ידוע רבות אודות ההשפעות או הנזקים בטווח הארוך, מאחר ומרבית המחקרים בסקירה לא בחנו את התוצאות מעבר לשישה חודשים.

בסופו של דבר, הסקירה מעידה על הצורך במחקרים טובים יותר וארוכי טווח עם מספר משתתפים מספק בכדי להבין טוב יותר את התועלת והנזקים של הטיפול.

Cochrane Database Syst Rev. Published online November 25, 2015

לידיעה במדסקייפ