בגברים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) בילדות סיכון גבוה יותר משמעותית לעודף משקל או השמנת-יתר בבגרות, גם לאחר נסיגה ב-ADHD בבגרות, כך עולה מתוצאות מחקר מעקב בן 33 שנים , שפורסמו בכתב העת Pediatrics.
מדגם המחקר כלל 207 גברים לבנים עם ADHD בילדות, עם ראיונות במהלך תקופת המעקב בגילאים ממוצעים של 18, 25 ו-41 שנים.
החוקרים מצאו כי בהשוואה ל-178 בנים ללא ADHD בגיל 18 ו-11 גברים ללא ADHD בילדות בגיל 41 שנים, בגברים עם ADHD בילדות מדד מסת הגוף היה גבוה יותר משמעותית (30.1 לעומת 27.6, P=0.001) ושיעורי השמנת-יתר היו גבוהים יותר משמעותית (41.4% לעומת 21.6%, p=0.001).
החוקרים כותבים כי מחקרים אחרים זיהו קשר בין ADHD ובין השמנת-יתר, אך המחקר הנוכחי הינו הראשון שעשה זאת במבוגרים שאובחנו כילדים.
החוקרים מדווחים כי בגברים עם ADHD פרסיסטנטי מדד מסת הגוף היה גבוה יותר משמעותית או ששיעורי השמנת-יתר היו גבוהים יותר, בהשוואה לגברים ללא ADHD בילדותם. הם הופתעו מכך שבגברים עם ADHD פרסיסטנטי לא תועדה השפעה משמעותית יותר.
בגברים עם נסיגה של ה-ADHD, גם לאחר תקנון, מדד מסת הגוף היה גבוה יותר משמעותית, בהשוואה לאלו ללא ADHD בילדות (p<0.001), עם סיכוי גבוה כמעט פי שלוש להשמנת-יתר (יחס סיכויים מתוקן של 2.99, p=0.008).
הפרעות שימוש בחומרים במהלך החיים לא השפיעו על הקשר בין ADHD בילדות והשמנה בבגרות.
החוקרים משערים כי גורמים פסיכולוגיים הקשורים ב-ADHD עשויים להסביר את הסיכון המוגבר להשמנת-יתר. הם מוסיפים כי ל-ADHD והשמנה מאפיינים נוירו-ביולוגיים משותפים של הפרעה בתפקוד מסלולים דופמינרגיים, הקשורים בתפקוד ניהולי, שליטה בדחפים ותחושת תגמול.
לסיכום, מהעדויות הזמינות עולה כי השמנת-יתר במהלך תקופת ההתבגרות הינה גורם סיכון ארוך-טווח ל-ADHD.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!