בילדים לפני גיל בית-ספר הצופים שעות רבות בטלוויזיה סיכון מוגבר להתפתחות הפרעות קשב והתנהגות אגרסיבית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהדורת אוקטובר של כתב העת Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine.
ממחקר מבוסס-אוכלוסייה שכלל קרוב ל-4,000 ילדים בהולנד, עלה כי צפייה שעות רבות בטלוויזיה קשורה באופן מובהק עם היארעות בעיות קשב והתנהגות והמשך בעיות קיימות. לכן, החוקרים כותבים, כי לא רק שצפייה בטלוויזיה עשויה להוביל להופעת הפרעות אלו, אלא גם עשויה להחמיר הפרעות קיימות.
החוקרים מסבירים כי לפי עדכון מטעם ה-AAP (American Academy of Pediatrics) משנת 2011, פורסמה המלצה כנגד שימוש בכלי תקשורת, כולל כיבוי טלוויזיה, בילדים מתחת לגיל שנתיים. על הילדים ללמוד לשחק, ולא ממסך הטלוויזיה. עם זאת, מחקר קודם מצא כי 17-48% מהילדים מתחת לגיל 4 שנים אינם מקפידים על המלצות אלו.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3913 ילדים מרוטרדם, שהיו במעקב מהחיים העובריים והלאה. האימהות דיווחו בפירוט רב על חיי המשפחה וההורות, כמו גם על המצב הרפואי של הילד. בנוסף לזמן החשיפה לטלוויזיה, ההורים דיווחו גם על סוג התוכניות בהם צפו ילדיהם בגיל 24 חודשים ובגילאי 36 חודשים.
התוצא העיקרי של המחקר היה היארעות בעיות התנהגות או הימשכותן עד לגיל 36 חודשים.
החוקרים מדווחים כי דפוס הצפייה בטלוויזיה נמצא קשור באופן מובהק עם היארעות בעיות קשב והתנהגות (יחס סיכויים של 2.62). כמו כן, זוהה קשר עם נוכחות הפרעות שזוהו בגיל 18 חודשים עד גיל 36 חודשים (יחס סיכויים של 2.59).
החוקרים מציינים כי תוכן התוכניות או מועד החשיפה לטלוויזיה בגיל 24 חודשים לא ניבא היארעות הפרעות אלו בגיל 36 חודשים.
אעפ”י שבילדים מעטים נרשמה עליה בחשיפה בין גיל 24 ו-36 חודשים, ההשפעה של צפייה רבה בטלוויזיה על נוכחות בעיות קשב והתנהגות הייתה בולטת בילדים עם הפרעות קיימות (יחס סיכויים של 5.99). החוקרים כותבים כי ילדים בגילאים אלו מהווים את היעד המרכזי של תוכניות טלוויזיה במדינות מערביות וכי העצה הטובה ביותר להורים היא להקפיד על המלצות ה-AAP להימנע מצפייה בטלוויזיה בגילאים צעירים.
ייתכן כי באופן זה ניתן יהיה להפחית את שכיחות בעיות קשב והתנהגות, כמו גם בעיות נלוות דוגמת השמנת-יתר ותוצאות שליליות אחרות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!