סקירת הנתונים אודות למעלה מ-7,400 ילדים שטופלו בהורמון גדילה הפריכה את התפיסה לפיה תוצאות הגדילה לאחר שלוש שנים של ילדים המטופלים בתרופות כנגד הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות שונות מהתוצאות בילדים המטופלים בהורמון גדילה, אך לא נוטלים תרופות כנגד הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.

לדברי החוקרים, לתרופות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בילדים אין השפעה שלילית על הגדילה הליניארית בתגובה לטיפול בהורמון גדילה בילדים. הנתונים עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים בילדים עם הפרעות המגיבות להורמון גדילה. המחקר נערך בעקבות דיווחים קודמים לפיהם ילדים שטופלו בתרופות כנגד ADHD אינם מגיבים באותו אופן לטיפול בהורמון גדילה, בהשוואה לאלו שאינם נוטלים תרופות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.

מאגר ANSWER (American Norditrophin Studies: Web-Enabled Research) כלל נתונים אודות בטיחות ויעילות של למעלה מ-11,000 ילדים מטופלים.

מדגם המחקר הנוכחי כלל 7428 ילדים מתחת לגיל 18, עם חסר הורמון גדילה, חסר הורמוני היפופיזה מרובים, תסמונת טרנר, תסמונת נונאן, קומה נמוכה על-רקע אידיופתי, ילדים קטנים לגיל ההריון והפרעות אחרות המובילות לקומה נמוכה.

המאפיינים הבסיסיים של הקבוצות החיוביות והשליליות ל-ADHD היו דומים, למעט אחוז הגברים (83% לעומת 65.6%), הגיל הממוצע בתחילת המחקר (11.6 לעומת 10.2 שנים) ושיעור גבוה יותר של חסר הורמון גדילה וחסר הורמוני היפופיזה מרובים בקבוצת הילדים עם ADHD.

בקבוצת הילדים עם ADHD, אחוז השינוי הממוצע במשקל הגוף לאחר 1, 2 ו-3 שנים, עמד על 18%, 40% ו-62%; בקבוצת הילדים ללא ADHD, האחוזים המקבילים היו 20%, 41% ו-63%. מדד מסת הגוף היה דומה בשתי הקבוצות לאורך תקופת המחקר.

השינוי הממוצע בגבוה היה קטן יותר בקבוצת הילדים עם ADHD, בהשוואה לאלו ללא ADHD =, לאחר ארבעה חודשים, שנה, שנתיים ושלוש שנים. עם זאת, לאחר שלוש שנים, שיעור הילדים שהגיבו לגובה של 2 סטיות תקן ומעלה היה דומה בשתי הקבוצות (83% ו-85%).

מדובר במחקר חשוב המתייחס לבעיה עימה מתמודדים רופאים רבים בטיפול בילדים עם קומה נמוכה והפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.

Pediatric Academic Societies (PAS) and Asian Society for Pediatric Research 2011 Annual Meeting

לידיעה במדסקייפ