טיפול תחת השגחה בזריקות Hydromorphone נמצא לא-נחות בהשוואה לטיפול ב-Diacetylmorphine Hydrochloritde (המרכיב הפעיל בהרואין) בטיפול במקרים של תלות חמורה באופיואידים, ובמאמר שפורסם בכתב העת JAMA Psychiatry טוענים החוקרים כי מדובר בטיפול חליפי אפשרי בחולים עם תלות חמורה, עמידה לטיפול.
במסגרת המחקר בשלב 3, בשם SALOME (Study to Assess Longer-term Opioid Medication Effectiveness), החוקרים כללו 202 חולים שנטלו טיפול ארוך טווח בזריקות אופיואידים בתקופה שבין דצמבר 2011 ועד דצמבר 2013. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בזריקות Hydromorphone (100 חולים) או Diacetylmorphine (102 חולים), שניתנו עד שלוש פעמים ביום, למשך שישה חודשים.
גיל המשתתפים הממוצע עמד על 44 שנים, 30.7% שהיו נשים.
מניתוח לפי-פרוטוקול עלה כי Hydromorphone אינו-נחות בהשוואה ל-Diacetylmorphine במונחים של מספר ימים ללא שימוש בהרואין רחוב , אם כי השוללים של ארבעה ימים לא זוהו בניתוח נפרד לפי כוונה לטפל.
במונחים של סך ימי שימוש כלשהו באופיואידים מהרחוב בקרב המשתתפים, בשני הניתוחים הסטטיסטיים מצאו החוקרים העדר-נחיתות בין שני הטיםולים לשימוש בכל אופיואיד מהרחוב.
במהלך המחקר תועדו חמישה דיווחים אודות אירועים חריגים חמורים הקשורים לטיפול התרופתי בקבוצת Hydromorphone, בהשוואה ל-24 מקרים בקבוצת הטיפול ב-Diacetylmorphine (יחס שיעורים של 0.21), כאשר פרכוסים ומינון יתר היו אחראיים לרוב המקרים (25 מתוך 29 אירועים חריגים). לא תועדו מקרי פרכוסים בקרב מטופלים ב- Hydromorphone.
היקף הדיווחים על ישנוניות ומינון-יתר היה נמוך יותר בקבוצת הטיפול ב- Hydromorphone.
ממצאי המחקר מדגישים את התועלת האפשרית של Hydromorphone כטיפול חליפי במצבים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!