במאמר שפורסם במהלך חודש פברואר בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים לא ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי טיפולי היפנוזה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ופרוביוטיקה הינם טיפולים יעילים בילדים עם כאבי בטן על-רקע הפרעות תפקודיות במערכת העיכול. עם זאת, בכל הנוגע ליעילות של תוספת סיבים, הנתונים אינם חד-משמעיים.
הסקירה השיטתית כללה 24 מחקרים באיכות מתודולוגית שנעה בין נמוכה מאוד ועד בינונית, עם סך כולל של 1,390 ילדים. החוקרים מדגישים כי למחקרים מגבלות רבות ולכן יש להתייחס במשנה זהירות לממצאי הסקירה. למרות שרק שמונה מהמחקרים האקראיים דיווחו על אירועים חריגים, לא התקבלו דיווחים על אירועים חריגים חמורים.
מהנתונים עולה כי טיפולי היפנוזה וטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים הובילו לשיפור משמעותי בכאבי הבטן, בהשוואה לטיפול סטנדרטי/רשימת המתנה. חשיפה עצמית בכתב הובילה גם לשיפור תדירות הכאב במעקב לאחר שישה חודשים, אך לא לאחר שלושה חודשים. החוקרים מציעים כי אפשרות זו עשויה לסייע ככלי עזר להקלה על עקה פסיכו-סוציאלית.
ההנחה היא כי פרוביוטיקה מונעת גדילת-יתר של חיידקים בעלי פוטנציאל פתוגני וכך שומרת על שלמות רירית מערכת העיכול ולתגובה דלקתית תקינה במערכת העיכול. בהשוואה לפלסבו, Lactobacillus rhamnosus והמוצר הרפואי VSL#3 לוו בעליה משמעותית בשיעור המגיבים לטיפול.
גומי גואר הינו תוסף הסיבים היחיד מאלו שנבחנו שהביא לשיפור משמעותי בתדירות תסמיני תסמונת מעי רגיז, כאשר 45% מהחולים דיווחו על ירידה בתדירות בהשוואה ל-5% ממטופלי פלסבו לאחר שמונה שבועות. עם זאת, לטיפול לא הייתה השפעה על עוצמת הכאב. מניתוח הנתונים בנושא תוספי סיבים לא עלה שיפור משמעותית בדירוגי “ללא כאב” או “שיפור משביע רצון” בהשוואה לפלסבו.
החוקרים לא מצאו מחקרים להערכת שינויי אורחות חיים, פרביוטיקה או שינויים תזונתיים אחרים.
Pediatrics. Published online February 9, 2015
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!