למעלה ממחצית מהתקצירים של מחקרים אקראיים שפורסמו בכתבי עת מובילים בפסיכיאטריה בין 2012 עד 2017 כללו ספין מסוים, כך עולה מניתוח איכותי של הנתונים, שפורסם בכתב העת BMJ Evidence-Based Medicine.
החוקרים מסבירים כי נוכחות ספין בדיווחי תקצירים חשובה במיוחד מאחר ובמקרים רבים, למשל כאשר המאמר המלא מצוי מאחורי חומת מגן או דורש חברות בכדי לצפיה במאמר המלא, זהו כל המידע הזמין לרופאים.
במסגרת המחקר נערך חיפוש במאגר PubMed לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים שפורסמו בכתבי העת JAMA Psychiatry (17 מחקרים), American Journal of Psychiatry (13 מחקרים), Journal of Child Psychology and Psychiatry (15 מחקרים), Psychological Medicine (26 מחקרים), British Journal of Psychiatry (28 מחקרים) ו-Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry (17 מחקרים), במטרה לבחון נוכחות ספינים במחקרים לאחר שעברו הכשרה לזהות זאת.
מהנתונים עלה כי ספינים היו הכי נפוצים בחלק התוצאות של תקצירים (21%), בחלק המסקנות של התקציר (49%), או בשניהם (15%), כמו גם בכותרת (2%). באופן ספציפי, רבע מחלק התוצאות בתקצירים התמקד בתוצא משני חיובי על-רקע התוצא העיקרי, 21% הזניחו את התוצא העיקרי הלא-מובהק בכדי להדגיש תוצא חליפי שהיה מובהק סטטיסטית, 13% טענו על העדר-נחיתות של תוצא לא-מובהק סטטיסטית. מאמרים אחרים בחרו בניסוח “מגמה לכיוון מובהקות סטטיסטית” (13%), או הסיטו את תשומת הלב לניתוח תת-קבוצות במקום הערכה של התוצא העיקרי (13%).
מבין 57 מחקרים עם עדות לספינים בחלק המסקנות של התקציר, כשליש טענו לתועלת מתוצא עיקרי משמעותי, אך התעלמו מאחרים; 26% דיווחו כי טיפול ניסיוני הוכח כיעיל עקב תוצא משני משמעותי; ו-19% טענו להעדר-נחיתות כאשר הגיעו לתוצא לא-מובהק סטטיסטית. אחרים סיכמו כי הגיעו ליעד ללא הגדרה מראש של התוצא כיעד במחקר (12%), טענו כי טיפול היה בעל תועל על-בסיס ניתוח לפי תת-קבוצה בלבד (5%), או הדגישו את היקף ההבדל בין שתי קבוצות ללא עדות לערך p-value מובהק סטטיסטית.
בעוד ש-12 מאמרים דיווחו על מימון מטעם התעשיה, אך בקרב אלו, החוקרים לא זיהו קשר בין מימון ובין נוכחות ספינים.
BMJ Evidence Based Medicine 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!