חרדה לפני ניתוח מנבאת סיכון לדליריום לאחר-ניתוח

מקור: Eur J Anaesthesiology

כ-20% מהחולים שעברו ניתוח פיתחו דליריום לאחר ביחידת ההתאוששות לאחר הניתוח, כאשר הסיכון היה גבוה יותר משמעותית באלו שדיווחו על רמות גבוהות של חרדה טרם ההתערבות הניתוחית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Anaesthesiology.

המחקר הפרוספקטיבי, תצפיתי, נערך בבית חולים בשווייץ בין ינואר 2023 עד ינואר 2024 ונועד לבחון אם תוצאים לפי דיווחי מטופלים וחוויות המטופלים עשויים להשפיע על הסיכון לדליריום לאחר-ניתוח. מדגם המחקר כלל 1,412 מבוגרים (גיל ממוצע של 58.8 שנים, 51.2% נשים) שעברו ניתוח אלקטיבי או דחוף ונשארו ביחידת התאוששות לאחר הפרוצדורה. במסגרת המחקר הוקפד על יישום יוזמת Safe Brain Initiative, הכוללת גישות מולטי-דיציפלינריות, לא-תרופתיות, לאופטימיזציה של בריאות המוח סביב התערבות ניתוחית.

החולים דיווחו על כאב, חרדה, דחק, צמא ובחילות בסולם של 0-10 בארבע נקודות זמן: לפני הניתוח, בהגעה ליחידת התאוששות, בעת השחרור מיחידת התאוששות ובנקודה הגרועה ביותר שלהם במהלך השהות ביחידה.

התוצא העיקרי היה דליריום לאחר-ניתוח, אשר הוגדר כמדד Nursing Delirium Screening Scale של 2 נקודות ומעלה.

מהנתונים עולה כי שיעורי דליריום לאחר-ניתוח עמדו על 19.6% מהחולים ביחידת התאוששות; באלו שחוו דליריום תועדו רמות גבוהות יותר של כאב, חרדה ודחק, בהשוואה לאלו ללא עדות לדליריום לאחר ניתוח.

רמות גבוהות יותר של חרדה לפני הניתוח (מדד Numeric Rating Scale של מעל 7 נקודות) ניבאו באופן בלתי-תלוי התפתחות דליריום לאחר-ניתוח (p=0.012).

משך השהות ביחידת התאוששות, זמן ניתוח העולה על 3 שעות, סוג ההרדמה ורמות גבוהות של כאב לפני הניתוח זוהו כמנבאים משמעותיים של דליריום לאחר-ניתוח (p<0.05). כאב לאחר-ניתוח, חרדה, בחילות והקאות ביחידת התאוששות נטו לפחות עם הזמן, ייתכן וזאת משנית ליישום היוזמה לטיפול לאופטימיזציה של בריאת המוח.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות הרבה של כאב, חרדה ודחק לפני ניתוח על הסיכון להתפתחות דליריום לאחר-ניתוח ואת החשיבות של הערכה פסיכולוגית קדם-ניתוחית והתערבויות לזיהוי ותמיכה בחולים בסיכון.

Eur J Anaesthesiology, Aug 22, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן