היפוכונדריה מלווה בסיכון מוגבר לאובדנות ותמותה מכל-סיבה (JAMA Psychiatry)

היפוכונדריה מלווה בעליה של 84% בסיכון לתמותה וסיכון גבוה פי ארבע לאובדנות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.  ממצאי המחקר תומכים בהרחבת בדיקות הסקר והטיפול בחולים עם היפוכונדריה.

החוקרים התבססו על נתונים ממספר מאגרים מבוססי-אוכלוסייה משבדיה במטרה לזהות חולים עם אבחנה של היפוכונדריה בין ינואר 1997 ועד דצמבר 2020. לכל חולה עם אבחנה של היפוכונדריה התאימו החוקרים 10 ביקורות תואמות בגיל ומין ללא ההפרעה כך שמדגם המחקר כלל 4,129 חולים (2,342 נשים; גיל חציוני של 34.5 שנים) ו-41,290 ביקורות.

באלו שהלכו לעולמם במהלך תקופת המחקר, הסיבה לתמותה סווגה כתמותה מסיבה טבעית (גידולים; מחלות של מערכת העצבים; מחלות לב וכלי דם; או מחלות דרכי נשימה) או מסיבה לא טבעית (בעיקר אובדנות).

בקרב חולים עם היפוכונדריה תועדה עליה של 84% בסיכון לתמותה מכל-סיבה במהלך תקופת המחקר, בהשוואה לאלו ללא ההפרעה הפסיכיאטרית (יחס סיכון מתוקן של 1.84, רווח בר-סמך 95% של 1.60-2.10), כולל סיכון גבוה יותר לתמותה טבעית (יחס סיכון מתוקן של 1.60, רווח בר-סמך 95% של 1.38-1.85) ותמותה לא-טבעית (יחס סיכון מתוקן של 2.43, רווח בר-סמך 95% של 1.61-3.68).

מרבית החולים עם היפוכונדריה אובחנו עם לפחות הפרעה פסיכיאטרית אחת (בעיקר הפרעה על-רקע חרדה או דיכאון) לעומת קבוצת הביקורת (86% לעומת 20%, בהתאמה, p<0.001).

הסיכון לאובדנות – הסיבה הנפוצה ביותר לתמותה לא-טבעית – היה גבוה פי ארבע באלו עם היפוכונדריה (יחס סיכון מתוקן של 4.14, רווח בר-סמך 95% של 2.44-7.03).

כאשר החוקרים התמקדו רק בחולים עם מחלות פסיכיאטריות שתועדו לפני אבחנת היפוכונדריה, הסיכון לאובדנות נחלש אך נותר מובהק סטטיסטית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על פרדוקס כאשר בחולים היפוכונדריה סיכון מוגבר לתמותה לאחר החשש המוקדם שלהם מפני תחלואה ותמותה. במחקר הנוכחי, מרבית מקרי התמותה סווגו ככאלו שהיו ברי מניעה.

JAMA Psychiatry, Dec 13, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן