בדיקת OCT עשויה לסייע באבחנה מוקדמת של מחלת פרקינסון (Neurology)

בחולים עם מחלת פרקינסון ניתן לזהות ירידה בעובי שני מרכיבים עיקריים של הרשתית, שינויים אותם ניתן לזהות באמצעות בדיקת OCT (או Optical Coherence Tomography), העשויה לסייע באבחנה מוקדמת של המחלה הנוירולוגית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology.

בעקבות ממצאים שעלו בבדיקות לאחר המוות שהעידו על תכולת דופמין מופחתת ברשתית של חולים עם מחלת פרקינסון, החוקרים ביקשו לבחון את העדויות לשינויים ברשתית באמצעות בדיקות הדמיה ייעודיות, דוגמת בדיקת OCT. מטרתם הייתה לבחון אם שינויים באנטומיה של הרשתית הפנימית, כפי שנקבע לפי בדיקת OCT, עשויים לסייע בזיהוי מחלת פרקינסון במתנדבים.

החוקרים בחנו את הנתונים משני מחקרים: מחקר AlzEye להערכת סמני רשתית בחולי פרקינסון, מחקר עוקבה שכלל 154,380 משתתפים (700 חולי פרקינסון, 105,770 ביקורות) בגילאי 40 שנים ומעלה אשר טופלו במרפאות עיניים בבתי חולים בלונדון בין 2008 ו-2018; מחקר המבוסס על מאגר UK Biobank להערכת סמני רשתית בחולים עם אבחנה של מחלת פרקינסון, מחקר פרוספקטיבי שכלל 67,311 מתנדבים שגויסו בין 2006 ועד 2010 והשלימו בדיקות הדמיה של הרשתית.

נתונים אודות עובי שכבות mRNFL (או Macular Retinal Nerve Fiber Layer), GCIPL (או Ganglion Cell-Inner Plexiform Layer) ו-INL (או Inner Nuclear Layer) נאספו מבדיקות OCT. ניתוח סטטיסטי שימש לניתוח הקשר בין מחלת פרקינסון ובין עובי שכבות הרשתית.

מהנתונים עולה כי בקרב חולים עם מחלת פרקינסון תועד עובי דק יותר של שכבת GCIPL (הבדל של 2.12m-, רווח בר-סמך 95% של 3.17- עד 1.07-) ו-INL (0.99m-, רווח בר-סמך 95% של 1.52- עד 0.47-).

בקרב משתתפים ממאגר UK Biobank, 53 חולים פיתחו מחלת פרקינסון לאורך תקופה ממוצעת של 2,653 ימים. גם במדגם זה בחולים עם מחלת פרקינסון תועד קשר בין עובי דק יותר של שכבת GCIPL (יחס סיכון של 0.62 לכל עליה של סטיית תקן אחת; רווח בר-סמך 95% של 0.46-0.84) ו-INL (יחס סיכון של 0.70, רווח בר-סמך 95% של 0.51-0.96) ובין היארעות מחלת פרקינסון.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת הרצף הכרונולוגי של שינויים בשכבות הרשתית במטרה להבין טוב יותר את המנגנונים בבסיס שינויים אלו ולקבוע אם בדיקות הדמיה של הרשתית עשויות לסייע באבחנה, הערכת הפרוגנוזה והטיפול בחולים עם מחלת פרקינסון.

Neurology, Aug 2023

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

דפוסי העבודה הנוכחיים בניקוי ראשי טונומטריה ועדשות אבחנתיות או לייזר

דפוסי העבודה הנוכחיים בניקוי ראשי טונומטריה ועדשות אבחנתיות או לייזר

מקור: J Cataract Refract Surg
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|30/07/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את שיטות הניקוי המקובלות בקרב רופאי עיניים בארה”ב עבור ראשי טונומטריה, עדשות אבחנתיות ועדשות לייזר, ולבחון את עמדותיהם לגבי הצורך בחיטוי ברמה גבוהה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן