האם אטורבסטטין משפר תיפקוד לבבי של חולי אי ספיקת לב ? (J Am Coll Cardiol)

לטיפול באמצעות atorvastatin (ליפיטור) יש ערך ותועלת נוספת על תפקוד חדר לב שמאל ורמת סמנים דלקתיים במטופלים עם אי ספיקת לב (HF) שאינה על רקע איסכמי, כך מדווח מחקר המתפרסם כעת ב-J Am Coll Cardiol .

מימצאים ממחקר קטן יותר הראו שלאטורבסטטין אין השפעה על סמנים של אי ספיקת לב, דלקת, או תפקוד אנדותלי . גם מחקר זה מתפרסם באותו גיליון של אותו עיתון…

“למרות שהסיבות להבדלים אלה במימצאים אינם ידועים, הדבר ההגיוני היכול להסביר זאת הוא שקבוצת החולים במחקר השני, הקטן יותר, סבלה מאי ספיקה קלה ולכן היתה אצלם הפעלה מינימלית של המערכות הניורוהורמונליות והדלקתיותיות” אומרים מחברי מאמר המערכת הראשיים, ד”ר מאן ורמסובו.

כמו כן , הם מוסיפים שעדיין, המחקר השני הוא בעל חשיבות מכיוון שהוא הראה שהורדת הליפידים עשוייה להיות מושגת במטופלים אלה ללא תופעות לואי ברורות גם כאשר נעשה שימוש במינונים גבוהים.  

במחקר הראשון, בחנו החוקרים מימצאים בקרב 108 חולי HF אשר עברו רנדומיזציה בין קבלת אטורבסטטין 20 מ”ג ליום או פלציבו למשך 12 חודש. כל המטופלים היו עם LVEF נמוך מ-35%.

עלייה מובהקת ומשמעותית ב-EF  נמצאה בקבוצת האטורבסטטין במהלך המחקר, בעוד שנצפתה ירידה קלה ב-EF בקבוצת הביקורת.

אטורבסטטין גם הפחית באופן משמעותי את קוטר חדר לב שמאל בקצה הסיסטולי והדיאסטולי. בנוסף, השימוש בתרופה הפחית רמת סמנים דלקתיים כמו CRP ואינטרלוקין 6 .

במחקר השני, העריכו החוקרים 15 מטופלים עם HF אשר טופלו באטורבסטטין במינון של 80 מ”ג ליום, או פלציבו, תוך החלפה בין הקבוצות למשך 12 שבועות.

מלבד ירידה משמעותית ברמות ה-LDL כולסטרטול, הטיפול באטורבסטטין לא הניב תועלות או תופעות לואי שליליות נוספות במשתתפים.

נכון להיום, הטיפול בסטטינים יכול להיות מומלץ לחולי אי ספיקת לב עם מחלת לב קורונורית ורמות גבוהות של LDL-C . השאלה הרחבה יותר היא האם הטיפול בסטטינים צריך להינתן לכל החולים עם HF עדיין נשארת פתוחה, אך מס’ מחקרים המבוצעים עדיין יסייעו במתן תשובה לשאלה זו.

לדיווח במדסקייפ

J Am Coll Cardiol 2006;47:332-344. – המחקר הראשון

J Am Coll Cardiol. 2006 Jan 17;47(2):338-41 – המחקר השני

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן