חולים סוכרתיים ללא סיכון ל-CAD מפיקים תועלת מבדיקות stress (ה-J Am Coll Cardiol)

תוצאותיו של מחקר שנערך באיטליה מעידות כי בניגודל לקוים המנחים הנוכחיים, כדאי להשקיע מאמצים “אגרסיביים” לזיהוי מחלת עורקים כלילית (CAD) בחולים א-סימפטומטיים הסובלים מסוכרת מסוג 2, שלא נמצא בהם גורם סיכוי קרדיווסקולרי, או שנמצא בהם גורם סיכון אחד כזה.

הקוים המנחים הנוכחיים לסריקות לזיהוי CAD של ה-American Diabetes Association ממליצים על בדיקת חולים סוכרתיים א-סימפטומטיים שנמצאו בהם לפחות 2 גורמי סיכון. מוסבר כי הבדיקה אינה מתחייבת בקרב חולים סוכרתיים א-סימפטומטיים שבהם מופיעים פחות מ-2 גורמי סיכון אחרים ל-CAD.

בניסיון לאמת את יעילותם של הקוים המנחים, בדקו החוקרים 1,899 חולים א-סימפטומטיים הסובלים מסוכרת מסוג 2, עד גיל 60 שנים. הם חילקו את החולים לשתי קבוצות: קבוצה A כללה 1,121 חולים שבהם נמצאו לפחות 2 גורמי סיכון ל-CAD, וקבוצה B שכללה 778 חולים שבהם נמצאו פחות מ-2 גורמי סיכון ל-CAD.

כל הנבדקים עברו בדיקות stress myocardial contrast echocardiography, ואלה שבהם נתגלו פגיעות בזרימת הדם לשריר הלב עברו בדיקת אנגיוגרפיה כלילית.

החוקרים מסבירים כי שכיחות הממצאים הבלתי-תקינים בבדיקת הא.ק.ג. היתה דומה בקבוצה A ובקבוצה B (כ-59.4% לעומת 60%), כמו גם שכיחות מקרי ה-CAD המשמעותיים (כ-65.5% לעומת 64.6%).

החוקרים מציינים כי הממצאים מעידים שמספר ניכר של חולים סוכרתיים א-סימפטומטיים עלולים לסבול מ-CAD שאיננה גלויה, וכי בהתבסס על הקוים המנחים הנוכחיים, ניתן להחמיץ את זיהויים של חולים אלה.

החוקרים מדווחים כי בחולים הסובלים מ-CAD שהתגלה בגישה זו נמצאה אנטומיה אנגיוגרפית טובה יותר של כלי הדם הכליליים.

הם מסבירים כי בחולים בקבוצה B נמצאה סבירות גבוהה יותר להופעת מחלה בכלי דם יחיד, וסבירות נמוכה יותר להימצאות מחלה המופיעה בשלושה כלי דם, המכונה “מחלה דיפוזית”, וחסימה. בהתבסס על התמונה האנטומית הכלילית, רה-ווסקולריזציה איננה אפשרית ב-45% מהחולים שבהם מצויים לפחות 2 גורמי סיכון.

החוקרים מסכמים כי במחקר זה נמצא כי קריטריוני ביצוע הסריקה בקרב חולים הסובלים מ-2 גורמי סיכון לפחות אינם מסייעים בזיהוי חולים א-סימפטומטיים הסובלים מ-CAD וקשורים רק לזיהוי מצבים חמורים יותר של CAD שבהם מצויה אנטומיה כלילית גרועה יותר.

לידיעה במדסקייפ

J Am Coll Cardiol 2006;47:65-71.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן