חולים סוכרתיים ללא סיכון ל-CAD מפיקים תועלת מבדיקות stress (ה-J Am Coll Cardiol)

תוצאותיו של מחקר שנערך באיטליה מעידות כי בניגודל לקוים המנחים הנוכחיים, כדאי להשקיע מאמצים “אגרסיביים” לזיהוי מחלת עורקים כלילית (CAD) בחולים א-סימפטומטיים הסובלים מסוכרת מסוג 2, שלא נמצא בהם גורם סיכוי קרדיווסקולרי, או שנמצא בהם גורם סיכון אחד כזה.

הקוים המנחים הנוכחיים לסריקות לזיהוי CAD של ה-American Diabetes Association ממליצים על בדיקת חולים סוכרתיים א-סימפטומטיים שנמצאו בהם לפחות 2 גורמי סיכון. מוסבר כי הבדיקה אינה מתחייבת בקרב חולים סוכרתיים א-סימפטומטיים שבהם מופיעים פחות מ-2 גורמי סיכון אחרים ל-CAD.

בניסיון לאמת את יעילותם של הקוים המנחים, בדקו החוקרים 1,899 חולים א-סימפטומטיים הסובלים מסוכרת מסוג 2, עד גיל 60 שנים. הם חילקו את החולים לשתי קבוצות: קבוצה A כללה 1,121 חולים שבהם נמצאו לפחות 2 גורמי סיכון ל-CAD, וקבוצה B שכללה 778 חולים שבהם נמצאו פחות מ-2 גורמי סיכון ל-CAD.

כל הנבדקים עברו בדיקות stress myocardial contrast echocardiography, ואלה שבהם נתגלו פגיעות בזרימת הדם לשריר הלב עברו בדיקת אנגיוגרפיה כלילית.

החוקרים מסבירים כי שכיחות הממצאים הבלתי-תקינים בבדיקת הא.ק.ג. היתה דומה בקבוצה A ובקבוצה B (כ-59.4% לעומת 60%), כמו גם שכיחות מקרי ה-CAD המשמעותיים (כ-65.5% לעומת 64.6%).

החוקרים מציינים כי הממצאים מעידים שמספר ניכר של חולים סוכרתיים א-סימפטומטיים עלולים לסבול מ-CAD שאיננה גלויה, וכי בהתבסס על הקוים המנחים הנוכחיים, ניתן להחמיץ את זיהויים של חולים אלה.

החוקרים מדווחים כי בחולים הסובלים מ-CAD שהתגלה בגישה זו נמצאה אנטומיה אנגיוגרפית טובה יותר של כלי הדם הכליליים.

הם מסבירים כי בחולים בקבוצה B נמצאה סבירות גבוהה יותר להופעת מחלה בכלי דם יחיד, וסבירות נמוכה יותר להימצאות מחלה המופיעה בשלושה כלי דם, המכונה “מחלה דיפוזית”, וחסימה. בהתבסס על התמונה האנטומית הכלילית, רה-ווסקולריזציה איננה אפשרית ב-45% מהחולים שבהם מצויים לפחות 2 גורמי סיכון.

החוקרים מסכמים כי במחקר זה נמצא כי קריטריוני ביצוע הסריקה בקרב חולים הסובלים מ-2 גורמי סיכון לפחות אינם מסייעים בזיהוי חולים א-סימפטומטיים הסובלים מ-CAD וקשורים רק לזיהוי מצבים חמורים יותר של CAD שבהם מצויה אנטומיה כלילית גרועה יותר.

לידיעה במדסקייפ

J Am Coll Cardiol 2006;47:65-71.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תוצאות פסיכולוגיות ותפקודיות ספציפיות לסרטן הערמונית שדווחו על ידי מטופלים בקרב גברים עם סרטן ערמונית בסיכון נמוך שנתיים לאחר האבחון: מחקר PREPARE Prospective Cohort

תוצאות פסיכולוגיות ותפקודיות ספציפיות לסרטן הערמונית שדווחו על ידי מטופלים בקרב גברים עם סרטן ערמונית בסיכון נמוך שנתיים לאחר האבחון: מחקר PREPARE Prospective Cohort

מקור: UROLOGY
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|21/06/2026

במחקר, שבוצע בכמה מרכזים בארה”ב, המטופלים בקבוצת המעקב דיווחו על תופעות לוואי נפשיות

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

מקור: Baus
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|31/05/2026

רובנו חונכנו שבגברים ‘בדיקת האצבע’, בדיקה רקטלית של הערמונית, היא חלק ממערכת של גילוי מוקדם של סרטן הערמונית, אולם בשנים האחרונות ירדה בדיקה זו מחשיבותה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן